אור ברסלב

פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה נו

שאלה נה

גרסינן במגילה דף ג' אמר רבא פשיטא לי עבודה ומקרא מגילה מקרא מגילה עדיף כו' עבודה ומת מצוה מ"מ עדיף מלאחותו כו' בעי רבא מקרא מגילה ומת מצוה הי מנייהו עדיף בתר דבעי' הדר פשטה מת מצוה עדיף דאמר מר גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה ופירש"י דכתיב לא תוכל להתעלם כו' וקשה מאי אולמי' הך ברייתא לפשוט אבעי' דרבא יותר מברייתא דלאחותו דידע רבא שפיר דמת מצוה דוחה פסח ומילה וכל עשה חמיר יותר מלא תעשה דהא בלאו איכא מלקות ובעשה מכין אותו עד שתצא נפשו וכיון דידע דאפי' עשה שיש בו כרת כמו פסח נדחה מפני מת מצוה ע"כ הטעם בשביל כבוד הבריות וא"כ ק"ו בן בנו של ק"ו שמגילה יהי' נדחה מפני מת מצוה משום כבוד הבריות וע"כ צריך אתה לומר דמספקא לי' דחזינן דמשום פרסומי ניסא דוחה מגילה עבודה י"ל דבשביל פרסומי ניסא חמור מגילה יותר מכבוד הבריות א"כ איך נפשטה אבעי' דרבא מדאמר מר גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה דילמא מגילה משום פרסומי ניסא חמור ועדיף יותר מכבוד הבריות כי היכי דמספקא לי' דחמור יותר מעשה שיש בו כרת י"ל דמספקא דחמיר יותר מלא תעשה:

ועוד קשיא לי דהא דחינן בברכות מהך דוהתעלמת ליכא למילף לאיסור שידחה מפני הכבוד משום דאיסורא מממונא לא ילפינן והוצרך הש"ס להקשות מהך ברייתא דלאחותו ודחינן התם שב ואל תעשה הוא ש"מ כל היכא דהוי שב ואל תעשה ילפינן דדוחה מפני כבוד הבריות מלאחותו ולא ילפי' מוהתעלמת והכא אמרינן איפכא דמהך דולאחותו לא רצה לפשוט רבא דידחה מגילה בשב ואל תעשה ומהך דוהתעלמת פשטינן שפיר לפירש"י ע"כ נראה לי דלא כפירש"י ואגב זה יבואר ג"כ מה שנתחבטו הפוסקים אי עבודה נדחה לגמרי מפני מקרא מגילה או לא משום דקשיא להו איך יהי' מצוה דאורייתא נדחה מפני מצוה דרבנן והט"ז הכריע כדעת דנדחה עבודה לגמרי וראי' דאמר רבא פשיטא ת"ת ומקרא מגילה מקרא מגילה עדיף והתם מבטלין לגמרי והא דהקשה הר"ן איך נדחה מצוה דאורייתא מפני דרבנן תירץ משום דהוי דברי קבלה כדאורייתא דמי ולי נראה דמעיקרא אין כאן קושיא דמצינו דהעמידו דבריהם אף במקום כרת בשב ואל תעשה דהזא' שבות ואינה דוחה שבת אף שמבטלו מן הפסח א"כ ה"נ דכוותיה שהעמידו דבריהם במה שתיקנו קריאת מגילה אף לדחות עבירה שהיא בשב ואל תעשה ואמרתי דע"כ הא דאמרינן גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה לאו על האי מימרא איתמר דזקן ואינו לפי כבודו דאי מהאי ילפינן א"כ קשה הא דפריך בברכות מהך ברייתא דגדול כבוד הבריות ודחי שם הש"ס דליכא למילף מהכא דמיירי בלאו דלא תסור ואח"כ פריך מקרא דוהתעלמת ודחינן דילמא איסורא מממונא לא ילפינן ואם איתא הא דאמר מר גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה נלמד מוהתעלמת קשה בקיצור הי' להש"ס לדחות דליכא למיפשט מהאי דגדול כבוד הבריות דאיסורא מממונא לא ילפינן אלא ע"כ דקים להו וגמירי להו דכבוד הבריות דוחה לא תעשה שבתורה מיירי בכל לא תעשה אף דאיסור' ואוקמי' רב כהנא בלאו דלא תסור וכל מילי דרבנן אסמכינהו על לאו דלא תסור ומשום כבודו שרו רבנן ופירש"י רבנן מחלוהו ליקרייהו לעבור על דבריהם היכא דאיכא כבוד הבריות כגון לטלטל בשבת אבנים של בית הכסא או מי שנפסק ציצית טליתו לא הצריכו להניח טליתו שם וליכנס לביתו ערום עכ"ל והדר מקשינן מוהתעלמת ש"מ הך דאמר מר גדול כבוד הבריות מיירי בלאו דלא תסור במילי דרבנן דמחלו חכמים על כבודם וביטלו דעתם בשביל כבוד הבריות ובזה ניחא דפשטינן על הא דמבעי' לרבא מקרא מגילה ומת מצוה איזה מהם עדיף ואף דעבודה נידחי' לגמרי בשביל מגילה משום דהעמידו דבריהם במקום שב ואל תעשה כמו הזאה שהעמידו דבריהם לדחות פסח א"כ ה"נ העמידו דבריהם בקריאת מגילה שתיקנו בשביל פרסומי ניסא שידחה מת מצוה או דילמא דמת מצוה עדיף משום כבוד הבריות ולכך אמרו בתר דאיבעיא הדר פשטי' ר"ל כיון דעיקר ספיקא דיש צד מעליותא למת מצוה בשביל כבוד הבריות א"כ פשיטא ליה דמת מצוה עדיף דאמר מר גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה ר"ל בלאו דלא תסור שדוחה כבוד הבריות מילי דתקנו רבנן ומחלו חכמים ליקרייהו בשביל כבוד הבריות ה"נ מחלו חכמים במה שתיקנו מגילה לפרסומי ניסא בשביל כבוד הבריות אבל נגד עבודה אע"פ שהיא דאורייתא העמידו דבריהם בשב ואל תעשה אע"פ שלפעמים עבודה נדחית לגמרי דיש להם רשות לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה וכן מצאתי בהדיא בפסקי תוס' דערכין פ"ק דכהנים בעבודתן מבטלין לקרות מגילה אפילו עובר זמן הקרבן ואקוה שכוונתי בזה לאמיתה של תורה ונזכה לאורה אחר כתבי זאת מצאתי בר"ן בהדיא כדברי דפי' דאמר מר גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה פי' באיסורא דרבנן ומאי לא תעשה לא תסור ושמחתי וכן כתב מהרש"א בזה.

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה