אור ברסלב

פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט

שאלה נב

שאלה נא

יו"ד סי' ס"א רוצה הרב ב"י לישב דברי הרמב"ם דמ"ש הכוי מפרישי' ממנו כל מתנות היינו לומר דמפרישין ונותן לכהן שאע"פ שהוא ספק נתרבה מאם ותמי' לי עד מאד על מאור עינינו איך לא הרגיש במה שהזכיר כבר בשם הר"ן וכי איצטרך קרא למעוטי ספיקא וכן פי' התוס' ביומא דף ע"ד ע"ב ד"ה כוי בריה בפני עצמו כתבו האי בריה בפני עצמו דהכא היינו שאינו ספק חי' או בהמה אבל הא דאמר ר"י בפ' אותו ואת בנו כוי ברי' בפ"ע הוא ולא הכריעו בו חכמים כו' פי' שהוא ספק חי' ספק בהמה ומצאתי שהרגיש בקושיא זו הב"ח ועוד הקשה הב"ח דהיה לו להביא טעמא מקרא דכתיב אם לרבות כוי כמ"ש בצבי הבא על עז ורצה הב"ח לפרש דגם הטור הבין מלשון הרמב"ם דמדבר בכוי שהוא ברי' בפני עצמו ולא הכריעו בו חכמים אם מין חי' הוא או מין בהמה ואע"פ שהוא ספק מפרישין ממנו כל המתנות אע"פ שאינו חייב עכ"ל ולא נייח לו גם הדין פירושא דא"כ גבי אותו ואת בנו נמי היה לו לכתוב דין כוי שהוא ספק אי מין חי' הוא אי מין בהמה שאו"ב נוהג בו בשלמא לפי הבנת הב"י בדברי הרמב"ם שמרבה מקרא דאם שה ניחא דבאותו ואת בנו לא כתי' רבוי אלא לפי הב"ח קשה ועוד כתב הטור בשם הרא"ש כוי חייב בכל מתנות דתניא אם שה לרבות כוי ונראה שרוצה לומר דוקא בצבי הבא על התיישה דמ"נ יש כאן מקצת שה אבל תיש הבא על הצבי' פטור דשמא אין חוששין לזרע האב ואין כאן אפי' מקצת שה עכ"ל ולא ידעתי מי דחקו לזה היה לו לפרש דהרא"ש מיירי בכוי שהוא בריה בפני עצמו ואחר כותבי זה מצאתי שהרגיש הב"ח בדבר זה מיהו קשיא לי בין לפי' הרא"ש ובין לפי' הרמב"ם לפי הבנת הב"י אית' בש"ס למאן דיליף מאם שה דכוי חייב בכוליהו מתנות יליף לחלק מהך קרא מאת זובחי הזבח ולית ליה הא דאמר רבא הדין עם הטבח וא"כ קשה על הרא"ש דכתב הך דין דרבא דהדין עם הטבח וכתב ג"כ שחייב בכולהו מתנות וכן קשה על הרב הב"י ובאמת נראה לי דברי הרמב"ן כפשטן דהא כתבו התוס' בפ' או"ב דף ע"ט ע"א ד"ה עייל לי' וז"ל וא"ת דמסקינן בשמעתין בין לרבנן ובין לר"א ספוקי מספקי להו ואמאי מספקי להו והא אמרינן לקמן בפ' הזרוע לר"א מבעי ליה אם שור אם שה לחלק ורבנן נפקי להו לחלק מאת זובחי הזבח ולר"א אתי' לכדרבא דהדין עם הטבח וא"כ מדבעי להו קרא לחלק מכלל דאין חוששין לזרע אב דאי חוששין לא צריך קרא לחלק כדמשמע לעיל דלחנניא דיליף מאותו דנוהג בזכרים ע"כ ס"ל דלחלק לא צריך קרא וי"ל דודאי אי חוששין לזרע אב לא צריך קרא לחלק אבל משום דמספקי להו שמא אין חוששין קבעי קרא לחלק משום דילמא אין חוששין ואתא קרא לחלק ואי חוששין לרבנן אתי קראי דמאת זובחי הזבח לכדרבא דהדין עם הטבח ולר"א אתי אם שה לחייבו במתנות כדדרשי רבנן ומשום דמספקא לר"א אי אתי לחלק או לחייבו במתנות פטר ר"א דהמוציא מחבירו עליו הראיה וע"כ פלוגתא דר"א ורבנן מיירי בתייש הבא על הצביה דבין חוששין ובין אין חוששין איצטרך קרא לחייב בכל המתנות דאי בצבי הבא על התיישה לחייב לר"א ממ"נ בכל המתנות אי חוששין לזרע אב אין צריך קרא לחלק ואתי אם לרבות ואי אין חוששין א"כ כולה שה הוא וכן הוכיחו התוס' דאף לרבנן אי אפשר לפרש אלא בתייש הבא על הצבי' וסבר הרמב"ם דע"כ אי אפשר לפרש כי הא דאמר רבין א"ר יוחנן דא"כ מאי פריך הכא בסוגי' דאותו ואת בנו אילימ' בתייש הבא על הצבי' בשלמ' ר"א דפטר דסבר דשה אפילו מקצת שה לא אמרינן אלא לרבנן לייתי ראיה דחוששין לזרע אב ומאי פריך דילמא גזירת הכתוב הוא כדכתבו התוס' דבין חוששין ובין אין חוששין איצטרך קרא לחייבו בכל המתנות אלא ע"כ דהרמב"ם סבר דמכח קושית התוס' אי אפשר לומר בסוגי' דאו"ב דר"א אית ליה הך דרשא דאם שה דא"כ בצבי הבא על התיישה, ממ"נ לחייב בחצי מתנות אי חוששין לזרע אב א"כ לחלק לא צריך קרא וע"כ אתי אם שה לרבות שחייב בחצי מתנות ואי אין חוששין א"כ כולה שה הוא וא"כ מ"ט דר"א דפטור וע"כ צריך לומר להך סוגיא דאם שה צריך לשום דרשה לר"א והוא פוסק כרבנן אך דמספקא ליה אי חוששין לזרע אב ולחלק לא צריך קרא וע"כ אתי אם שה לרבות דאף דחש בכל צד רק מקצת שה שיחייב בחצי מתנות או אם אין חוששין לזרע אב ולחלק צריך קרא אך שילפינן לחלק מזובחי הזבח ולית להו הא דרבא וע"כ אם אתי לרבות בתיש הבא על הצבי' לחייבו בכולהו מתנות מגזרת הכתוב או דילמא דמזובחי זבח ילפינן הא דרבא ואיצטרך אם לחלק וא"כ בתייש הבא על הצבי' לית ליה כלום והמוצי' מחבירו עליו הראיה על כן כתב הרמב"ם דכוי הבא מן הבהמה ומן החי' ר"ל דבכוי כזה פליגי ר"א וחכמים לכך כתב אע"פ שהוא ספק מפרישין ממנו כל המתנות דאע"פ שאינם טובלים מ"מ כיון שהמצוה להפריש' מיד א"כ צד היותר טוב שלא יכניס עצמו בספק עובר על המצוה ולכך אע"פ שהוא ספק מפרישין ממנו כל המתנות רק בצבי הבא על התיישה יתן חצי מתנות ממנו ובתייש הבא על הצבי' אף שמפריש כל המתנות משום דדילמא לא חיישינן לזרע אב ולחלק ילפינן מזובחי הזבח ואם שה אתי לרבות שחייב ע"כ בכל המתנות או דילמא דזובחי הזבח איצטרך לכדרבא ואם אתי לחלק ואינו חייב כלום ע"כ לא יתן כלום דהמוציא מחבירו עליו הראי' ולכך לא הביא טעמא דקרא דכתיב אם לרבות כוי דספוקי מספקא ליה בהאי ילפותא אבל בחצי מתנות ילפינן בוודאי מהאי אם שה לרבנן ולכך בצבי הבא על העז לחייב בחצי מתנות מביא טעמא מקרא דאם שה ולהך ניחא השתא דלא כתב כי האי לישנא לענין כסוי דהתם אין נפקות' דלעולם חייב לכסות מספיקא אלא דיש חילוק בתייש הבא על הצבי' לאיסורא ובצבי הבא על התישא למלקות וק"ל:

תוכן העניינים

פנים מאירות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה