פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה מז
הלכות חנוכה סי' תרע"א הביא הטור דעת רבינו יואל הלוי וז"ל כתב הר"י הלוי הא דהניחה למעלה מכ' אמה פסולה דווקא כשמניחה בחוץ אבל כשמניחה בבית אפילו למעלה מכ' אמה כשרה כדאמרינן גבי סוכה אם הדפנות מגיעות לסכך אפילו למעלה מכ' אמה כשירה דשלטה בי' עינא והשיג עליו הטור וכתב ונ"ל שאין הנדון דומה לראיה דהתם בעינן שישלוט עינו בגג וכיון שמחיצות מגיעות לגג על ידם ישלוט עינו בגג אבל הכא צריך שישלוט עינו בנרות וכיון שהוא למעלה מכ' דלא שליט בי' עינא מאי נפקא מיניה בגג שהוא עדיין למעלה ממנו בשבילו לא שלטא ביה עינא טפי עכ"ל והרבה גאונים רצו לישב דברי ר"י הלוי ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם ובטחתי בחסד עליון שמקום הניחו לי אבותי להתגדר בדברי הר"י הנ"ל דהא לכאורה יש לדקדק על דברי הטור דתמה על דברי הר"י שכתב דהכא שצריך ליתן עיניו בנרות מאי נפקא מיניה בגג שהוא עדיין למעלה ממנו והבין שדעת הר"י הי' שע"י הגג יראה הנרות דהא הר"י לא קאמר שע"י הגג יראה הנרות אלא ע"י המחיצות שמגיעות לנרות יראה הנרות כמו גבי סוכה שע"י משך הדפנות רואה הסכך ה"נ דכוותי' וא"כ מאי קשיא לי' לרבינו הטור אלא ע"כ דקשי' לי' דלפי זה מאי איריא בפנים אפילו אם מניחה בחוץ אם הדפנות מגיעות עד נר חנוכה הי' לו להכשיר אלא ע"כ שהטעם שע"י הגג יראה הנרות והוקשה לו מאי נפקא מיניה בגג שהוא שעדיין למעלה כו' ואני אומר דלא דק בדברי הר"י הלוי והם מכוונים אליבא דאמת והנה התוס' ריש סוכה על הא דאמרינן מחלוקת בשאין הדפנות מגיעות לסכך אבל דפנות מגיעות לסכך מודו רבנן לר"י דאפי' למעלה מכ' כשירה למאן דמפרש דטעמא משום הכירא וכתבו התוס' ולא דמי לנר חנוכה וקירות מבוי דלא חשיב הכיר למעלה מעשרים אע"פ שהקורה ע"ג כתלים דהתם קורה טפח לא שליט בה עינא כמו גבי סוכה דרחבה טובא עכ"ל וע"כ ר"י הלוי לית ליה תירוצ' של התוס' דא"כ מעיקרא דדינא ליתא דאיך מדמה לסוכה בשלמא גבי סוכה רחבה טובא ושליט בה עינא משא"כ בנר חנוכה אלא ע"כ דר"י לית לי' הך תירוצא ואני מתאבק בעפר רגליהם של בעלי תוס' דקושייתם ותירוצם ליתא מגמ' ערוכה ריש עירובין דפריך לרב נחמן בר יצחק דמפרש פלוגתא דרבנן ור' יהודא גבי מבוי משום היכרא אי ס"ל הא דרבה דגבי סוכה נמי פליגי בהכי הא איפלוגי בתרתי למה לי ומשנינן צריכ' דאי אשמועינן גבי סוכה בהא קאמר ר' יהודה כיון דלישיבה עביד שלטה בה עינא אבל מבוי דלהילוך עביד אימא מודה להו לרבנן ואי אשמועינן בהא בהא קאמרי רבנן אבל בהך אימא מודו ליה לר"י צריכא ולפי דברי התוס' דמפרשי דפליגי גבי מבוי אפילו מגיע לקורה ובסוכה פליגי באין המחיצות מגיעות לסכך אבל אם המחיצות מגיעות לסכך אפילו למעלה מכ' מודו רבנן לר"י דכשירה א"כ מאי פריך לר"נ בר"י איפלוגי בתרתי למה לי דילמא איצטריך לאפלוגי דאי פליגי במבוי ה"א בהא מכשיר ר' יהודה משום דכתלי' מגיעות לקורה אבל גבי סוכה דפליגי באין המחיצות מגיעות לסכך אימא מודי לרבנן דפסולה ואי אשמועינן גבי סוכה ה"א בהא פסלי רבנן משום דאין מחיצות מגיעות לסכך אבל במבוי כיון דכתלי' מגיעות לקורה מודו לר"י קמ"ל בשלמ' לפי' ר"י הלוי דסבר גבי חנוכה ובמבוי באמת אם המחיצות מגיעות כשר ופליגי היכא דאין מחיצות מגיעות א"כ כיון דפליגי במבוי באין מחיצות מגיעות ובסוכה פליגי נמי באין מחיצות מגיעות א"כ קשה שפיר איפלוגי בתרתי למה לי אבל לפי התוס' פליגי במבוי אף אם המחיצות מגיעות לקורה ובסוכה פליגי דווקא באין מחיצות מגיעות לסכך א"כ לא פריך המקשה מידי איפלוגי בתרתי למה לי דהא איצטרך לאשמועינן פלוגתייהו בתרתי אלא ע"כ סברת התוס' ליתא בהא דכתבו לחלק בסוכה דרחבה טובא שליט בה עינא משא"כ בקורה ונ"ח ולכך לא ניחא לעשות צריכותא בענין זה שכתבתי משום דקשיא לי' אליבא דאמת למה מודו רבנן בסוכה אם הדפנות מגיעות לסכך דכשירה אפילו למעלה מכ' אמה ופליגי גבי מבוי אף דכתלי' מגיעות לקורה אלא ע"כ שאני מבוי דלהילוך עביד משא"כ בסוכה דתרתי לטיבותא דדפנות מגיעות לסכך ולישיבה עביד ולכך עושה צריכותא בענין זה אף דנימא דפליגי במבוי וסוכה באין המחיצות מגיעות לסכך ולקורה מ"מ איצטרך לאפלוגו בתרתי והשתא אליבא דאמת בסוכה היכא דדפנות מגיעות לסכך מודי רבנן לר"י י"ל משום דאיכא תרתי לטיבות' חדא דדפנות מגיעות לסכך שנית דלישיבה עביד ולפ"ז אין מקום לקושית התוס' אף דנימא גבי מבוי פליגי רבנן היכא דכתלי' מגיעות לקורה איכא לחלוקי בין מבוי לסוכה דסוכה לישוב עביד אבל מבוי דלהילוך עביד אפילו הכתלים מגיעים לקורה פסולה א"כ בנר חנוכה כשהניחה מבחוץ דמי למבוי ואפילו הכתלים מגיעי' עד נר חנוכה פסולה אבל מבפנים דמי לסוכה כיון דלישיבה עביד שלטי בה עינא וזה שכתב ר"י הלוי אבל כשמניחה בבית אפילו למעלה מעשרים אמה כשירה כדאמרינן גבי סוכה וע"כ טעמא התם משום דלישיבה עביד שלטה בה עינא דהוי תרתי לטיבותא א"כ בנ"ח נמי אם הניחה בבית שלטה בי' עינא וזה ברור באין גימגום ואמרתי שזה פי' בגמ' נר חנוכה שהניחה למעלה מכ' פסולה כסוכה ומבוי ולכאורה למה תני תרתי אלא אי תני' פסולה כמבוי לחוד ה"א כתירוץ התוס' דאפילו בבית בנ"ח נמי פסולה אפילו מגיעות לסכך משום דלא דמי לסוכה דהתם הסכך רחב ורואין ע"י דפנות קמ"ל דפסולה כסוכה לומר בפנים דמי ממש לסוכה דאם הכתלי' מגיעות לנ"ח כשירה ואי תני פסולה כסוכה לבד ה"א מבחוץ נמי כשירה אם הכתלים מגיעות לנ"ח דמנ"ל לאפלוגי קמ"ל פסול כמבוי ובמבוי פסול מבחוץ אף אם הכתלים מגיעות לקורה ה"ה בנ"ח כן וק"ל:
וראיתי בדרכי משה שכתב בשם מהר"א מפראג היינו למ"ד דסוכה גבוה יותר מכ' אמה פסולה משום דלא שלטא בי' עינא ולכן אם הסכך מגיע לדפנות כשר והיא סברא רבה אבל לדידן דקי"ל כרבא דאמר טעמא דפסול משום דהוי דירת קבע ואנן בעינן דירת עראי בכל ענין פסול וכן פסק הספר לעיל סי' תרל"ג עכ"ל ולפי משמעות משמע שהשיג על ר"י הלוי דגם לענין חנוכה אפילו מגיע לנר חנוכה לא מהני ונפלאתי מאוד דאנן קי"ל כרבא דטעם משום דירת ארעי מ"מ לא פליג רבא ארבה לענין הטעם דעד כ' אמה לא שלט בי' עינא ואם המחיצות מגיעות לסכך שליט בי' עינא דבדבר כזה כ"ע מודו אלא כדאמרינן בגמ' כולה כרבה לא אמרי האי ידיעה לדורות א"כ סברי דלא קפדה התורה אראית הסכך אבל גבי חנוכה דכ"ע מודו דתלוי בראית הנירות משום פרסומא ניסא א"כ כי היכי דגבי סוכה אם הדפנות מגיעות לסכך אפילו למעלה מכ' כשירה ה"ה בנרות חנוכה בפנים וק"ל וראיתי בט"ז שכתב לדחות הלכה זו מטעם כי עיקר מצות נר חנוכה היא בצאת הכוכבים כמ"ש המרדכי וכל שהוא גבוה למעלה מכ' אמה אין העין הולך שם דרך הדפנות כי גם הדפנות עצמן אינם נראים בלילה ואור הנר מלמעלה אין שולט שם עכ"ל ולא זכיתי להבין דבריו והא מצוה סוכה נמי בלילה כמו ביום א"כ לטעמא משום היכרא דסכך איך יוצא בלילה ועוד לדידי' נמי יקשה מנ"ל לומר דנר חנוכה שהניחה למעלה מכ' פסולה אבל עד כ' אמה כשר מנ"ל דבר זה דאין ללמו' כלל מסוכ' ומבוי אלא ברור הדבר כיון דמצותה משתשקע החמה א"כ יכולין לראות בתחילת הדלקה ועוד י"ל דכך שיערו חכמים דאף בלילה יכול לשלוט ראות עיניו של אדם עד כ' וביותר מכ' אם הדפנות מגיעות לסכך שנר יכול לראות בלילה כמו דבר אחר ביום:
כתב הטור דמצוה להניח' למטה מי' טפחי' וכתב הב"י בשם הר"ן אף דאמרי' בגמר' עלה הא דרבינא משמי' דרבא זאת אומרת מצוה להניחה למטה מעשרה דאי ס"ד למעלה מעשר' לימא לי' היה לך להניחה למעלה מגמל ורוכבו וקאמר הש"ס ודילמא אי מיטרחא לי' טובא אתי לאימנועי ממצוה מ"מ קי"ל כרבינ' דלא שבקינן מאי דאיפשיט' ליה לרבא ולרבינא ונקטינן מאי דאידחי בגמרא בהך דילמא בעלמא וכן הסכימו רוב הגאוני' זולת הרי"ף והרמב"ם לא הביאו הך דמצוה למטה מיו"ד עכ"ל:
וקשיא לי טובא דהא האי שקלי וטרי אינו אלא אליבא דר' יהודא דפוט' בנר חנוכה אבל אליבא דת"ק דפליג אדר"י וסבירא ליה דאפילו בנר חנוכה החנוני חייב וכוותי' פסק הטור ח"מ בסי' תי"ח י"ל דסבירא ליה לקושטא דמילתא האי סברא מעליותא היא דהי' לו להניח למעלה מגמל ורוכבו וא"כ קשיא על רבינו הטור למה פסק בא"ח דמצוה להניח' בתוך יו"ד שהוא אליבא דר' יהודא ועל הרמב"ם גופי' לא קשיא משום דהוא לא הביא הך דמצוה להניח' בתוך יו"ד אבל על רבי' הטור קשיא ואפשר דרבינו הטור נשמר מקושיא זו והביא לשון הרמב"ם דחייב בנר חנוכה שהי' לו לשמו' שלא יזיק אך קשה מנ"ל דמטעם זה מחייבי רבנן דילמא מטעם דהי' לו להניח' למעלה מגמל ורוכבו ואין לומ' דזה בכלל דהי' לו לשמו' נרו והי' לו להניחו למעלה מגמל ורוכבו שלא יזיק זה הי' ניחא בדברי הרמב"ם אבל על רבינו הטור קשיא דא"כ יהיו דבריו בא"ח ובח"מ סותרים זה את זה והרי"ף פוסק דאפי' בנר חנוכה פטור מפני שהוא נר של מצוה ולכאורה מנ"ל לפסוק כר"י ולא כחכמים ואין לומר משום דאמרינן בהמניח דף ל"ב באחד רץ ואחד מהלך דמודה איסי בע"ש בן השמשו' שהוא פטור מפני שרץ ברשות מצוה א"כ ה"ה בנר חנוכה כיון שעושה מצוה אבל לא דמי כלל להדדי דהא התם ברץ בע"ש שעושה היזק בריצה ואי אפשר לו להשמר בענין אחר ולכך פטור אבל בנר חנוכה דאפשר לשמור את נרו ראוי להתחייב בנזקו כרבנן וראי' דבח"מ סי' שע"ח פסק כההיא דאיסי בע"ש לפטור ובנר חנוכה לחיוב אלא ע"כ כדכתיבנ' והש"ך הביא בשם ש"ג שאין זה מדברי הרי"ף ולא הי' בידי לעיין בספר שלטי גיבורים והא דנקט ר"י בנר חנוכה פטור מפני רשות מצוה היינו משום דר' יהודה לטעמיה דסבירא ליה דכל שעושה ברשות ב"ד פטור מתשלומין א"כ בנר חנוכה נמי כן והא דנקט משום רשות מצוה דלא נימא דלא נתנו ב"ד רשות בנר חנוכה להניח בתוך יו"ד קמ"ל שהוא רשות מצוה או משום דמצוה להניח' בתוך יו"ד או אפי' לטעמא דאי מיטרחא לי' אתי לאמנועי ממצוה מ"מ בכל מקום שהניח אפי' בתוך יו"ד עושה מצות חכמים ולכך פטור אבל לדידן דפסקינן בח"מ סי' תי"ד דכל אלו שאמרו מותרין לקלקל בר"ה אם הזיקו חייבים לשלם א"כ בנר חנוכה נמי חייב:
ונראה לישב קצת קושיא זו בהיתר עוד קושיא אחרת בש"ס בב"ק דף כ"ב ע"א איפלגי ר"י וריש לקיש אי אשו משום ממונא או משום חציו ואמרינן ת"ש גמל שהי' טעון פשתן ועבר בר"ה ונכנס פשתנו לתוך החנות ודלקו בנרו של חנוכה והדליק את הבירה בעל הגמל חייב הניח חנוני נרו מבחוץ חנוני חייב ר"י אומר בנר חנוכה פטור בשלמא למ"ד אשו משום חציו חציו דגמל הוא אלא למ"ד משום ממונא האי אש לאו ממונא דבעל הגמל הוא ומשני הכא במאי עסקינן במסכסכת כל הבירה כולה ע"ש ולכאורה למה צריך המקשה להביא הך דר"י דהוא שלא לצורך דעיקר קושייתו מדברי ת"ק אלא ע"כ דהמקשה רצה להוכיח מדברי ר"י דאשו משום חציו אליבא דכ"ע דהא אמרינן בש"ס דף כ"ג למ"ד אשו משום חיציו טמון באש דפטר רחמנא היכי משכחת לה ואסקינא דלמ"ד דאית ליה משום חציו אית ליה נמי משום ממונא ומיירי שנפל' דליקה באותו חצר ונפלה גדר שלא מחמת דליקה דכלו ליה חיציו וכגון שהיה לו לגדרה ולא גדרה ולכך לענין גלוי חייב דהא שור הוא ולא טפח באפי' אבל לענין טמון פטור וזה דווקא אליבא דמ"ד דפטור טמון דאית ליה משום חיציו אית ליה נמי משום ממונא אבל למ"ד טמון באש חייב מעיקרא לא קשיא מידי ולא צריכין לאוקמי בכה"ג אלא דפליגי לגמרי דמאן דאית ליה משום חיציו לית ליה משום ממונא מ"מ נשמע מהך סוגיא דהיכא דכלו לו חיציו תו לא מחייב משום ממונו ואף שבידו לשמור כגון לגדור ולא גדרה מ"מ פטור כיון דכלו ליה חיציו ואליבא דר' יהודא דמחייב אטמון באש וא"כ בנר חנוכה דלמאן דאית ליה אשו משום ממונא ליכא למיפטרי' בשום ענין דאף שהוא לא עשה החץ זה אלא ברשות חכמים מ"מ היה לו לשמור ממונו כמו שור דלא טפח באפי' ולפ"ז ניחא דהמקשה רוצה להוכיח דליכא למ"ד אשו משום ממונא דהא אף ר"י דפוטר בנר חנוכה ע"כ טעמא דאשו משום חיציו דאי משום ממונא מ"מ ליחייב דהי' לו לשמור ממוני' אלא ע"כ דכ"ע אית ליה משום חיציו אלא דפליגי דלרבנן דמחייבי בנ"ח משום דהיה לו להניחו למעלה מגמל ורוכבו והתרצן השיב לעולם דרבנן סבירי להו דאשו משום ממונא והכא מיירי במסכסכת כל הבירה כולה ובנ"ח חייב אף דמצוה להניחו בתוך יו"ד מ"מ היה לו לשמור ממוני' ורבינו הטור פסק דאשו יש בו משום ממונא ולכך שפיר כתב דחייב בנ"ח דאף דמצוה להניחו בתוך יו"ד מ"מ הי' לו לשמור נרו דאשו משום ממונו וק"ל: