פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה מד
פסק הט"ז בא"ח סי' תרכ"ו דאין לעשות סוכה תחת הלט"יש כמו שהוא בגב הרעפי' כיון דהלט"יש הויין סמוכין זה לזה כדי שתוכל הלבינה לשכוב על שני הלט"יש ואע"ג דלא אמרינן לבוד להחמיר מ"מ כיון שהלט"יש סמוכים בשעור קטן יש עליהם שם סכך והוי שני סככים ופוסל אף שסיכך כל כך שאף אם ינטל מה שכנג' הלטי"ש יהי' צילתה מרובה אפ"ה פוסל מטעם שני סככי' עיי' בו באורך ועיקר ראייתו מלשון רש"י בגמרא דף ט' שכתב ד"ה מאי למימרא כו' וכיון דחמתה מרובה מהי תיתי ליפסל לא משום שני סככים איכא דהא חד סככא הוא כו' וכתב הט"ז הרי לפנינו דאע"ג דהענפים חמתן מרובין מ"מ אי לאו שהם סכך אחד עם הכשר של מטה הי' פסול מחמת ב' סככים והיינו שהעליונה הוא סכך פסול עכ"ל הט"ז ובודאי כוונתו הוא דנקט וסיים בלישנא והיינו שהעליונה הוא סכך פסול משום דקשיא לי' הא אמרינן שם בגמרא פעמים שתחתונה כשירה ועליונה פסולה היכי דמי שתחתונה צילתה מרובה מחמתה ועליונה חמתה מרובה וקיימן תרווייהו בתוך עשרים ופריך פשיטא דכי חד מנייהו חמתה מרובה לאו סוכה תחת סוכה היא ותירצו מ"ד נגזור דילמא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ופירש"י זימנין דקיימא עליונה למעלה דלא מסיק אדעתי' למיחש אתחתונה משום צירוף פסול אם כשר ומדחזי לעליון חמתה מרובה סבר כמאן דליתא הוא ולא פסיל לתחתונה קמ"ל דלא גזרינן הרי להדי' כל היכא דחמתה מרובה לא הוי סוכה תחת סוכה והיכי אפשר לומר דפסול סוכה מחמת שני סככים ולכך מסיים והיינו שהעליונה הוא סכך פסול ר"ל דומי' היכא דעליונה למעלה מעשרים דסוכה תחתונה פסולה משום צירוף ה"נ דכוותי' כיון שהאילן הוא סכך פסול כן נראה לי כוונתו ופשוט וברור הוא וטובא קשיא לי דהוא רוצה ללמוד דיש פסול סוכה תחת סוכה אף שעליונה חמתה מרובה מ"מ פסול מחמת שני סככים כיון דעליונה מסכך פסול א"כ למה פרש"י לעיל בדברי המקשה הא קמצטרף סכך פסול כו' אלמא תלוש בעינן ומהני צל האילן לצל הסכך להשלים צלתה של סוכה היה לפרש כפשוטה שאף שצל הסוכה הוא מרובה בלא אילן מ"מ ליפסול מטעם סוכה תחת סוכה ואם בשביל לישנא דקמצטרף משמע לי' דמיירי שאין בסוכה צלתה מרובה אלא בהצטרפות האילן קשה עכ"פ על המקשה גופי' היה לו להקשות בפשיטות כי חמתה מרובה מאי הוי הא מ"מ הוי סוכה תחת סוכה ותפסול התחתונה אף אם יש בה צלתה מרובה בלא אילן ועוד אי לכונה זו נתכוון רש"י ללמוד דווקא שהם סכך אחד אבל אם היו שני סככים יש עדיין פסול מחמת שני סככים אף שהעליונה חמתה מרובה א"כ בסיומא דמילתא דמתרץ ש"ס מ"ד נגזור היכא דחבטן אטו דלא חבטן פי' רש"י טעם השני משום מחובר ולא פי' הטעם הראשון דפסול מחמת שני סככים:
ועוד איך אפשר לחלק דאם סכך כשר למעלה וחמתה מרובה סוכה תחתונת כשירה ולא הוי סוכה תחת סוכה ובסכך פסול למעלה אף שחמתה מרובה יהי' סוכה תחתונה פסולה משום סוכה תחת סוכה אטו סוכה תחת סוכה בסכך פסול תליא הלא גזירת הכתוב בסכת כתיב ולא בסוכה שתחת סוכה אף שסוכה עליונה מסכך כשר התחתונה פסולה וכן פי' רש"י בהדי' דף י' ע"א וז"ל אבל כי קאי בתוך כ' ליצטרף ובלבד שלא יהי' צילתה מרובה מחמתה דתפסל התחתונה משום סוכה תחת סוכה עכ"ל הרי להדי' דסכך פסול לא מעלה ולא מוריד לענין שני סככים ואי אפשר לקרב אל הסברא דבסכך כשר פסול סוכה תחת סוכה אפ"ה אם למעלה חמתה מרובה לא נקרא בשם סכך ותחתונה כשירה ובסכך פסול כי חמתה מרובה יהי' סוכה תחתונה פסולה:
ועוד קשיא לי לסברת הט"ז הא אמרינן בגמ' פעמים ששתיהם פסולות כגון דתרווייהו צילתן מרובה מחמתן וקיימה עליונה למעלה מעשרים מקרקע של תחתונה וע"כ לא איצטרך בזה לאשמועינן דסוכה עליונה פסולה דמשנה שלימה היא ריש פרקין אלא בשביל תחתונה אשמועינן דתחתונה פסולה ולסברת הט"ז הי' לו לאשמועינן רבותא טפי דאפילו אין בעליונה צלתה מרובה כיון דקיימא למעלה מכ' הוי סכך פסול ופסולה סוכה תחתונה משום סוכה תחת סוכה אלא ברור נשתקע הדבר ולא נאמר דזה כלל כל היכא שסכך עליון חמתה מרובה לא פסיל סכך התחתון מטעם סוכה תחת סוכה אלא מטעם צירוף סכך פסול בהדי סכך כשר דמהני לצל הסכך הכשר ואגב זה צריכין אנו לישב דברי רש"י דהקשו הראשונים והביאם הב"י בסי' הנ"ל וז"ל דאף מפי' רש"י משמע דאם הי' הצל הסכך מרובה בלא אילן לא מצטרף ואח"כ כתב בדף י' גבי סוכה שתחת סוכה דכשעליונה למעלה מעשרים אע"פ שתחתונה צלתה מרובה מחמתה פסולה וכתבו שחזר מפי' ראשון ובאמת דוחק לומר שחזר מפי' ראשון תוך שיטת הלכה אחת אלא נראה ברור דרש"י עמד בשיטתי' דלא מבעי' לפי' התוס' בד"ה והא קמצטרף דמפרשי הא דאמרינן תחתונה כשירה ועליונה פסולה כגון שהתחתונה צילתה מרובה כו' מיירי שאין התחתונה מרובה אלא מחמת עליונה פשיטא ניחא דיתפרש שם בברייתא כמו שמפרש רש"י במתני' והכי פירושא בברייתא מ"ד נגזור דילמא מצטרף כו' ר"ל אם שניהם בתו' כ' אף דתחתונה אין צילתה מרובה אלא מחמת עליונה פשיטא דכשירה דשניהם סכך כשר הוא וסוכה תחת סוכה ליכא למיפסל כיון דעליונה חמתה מרובה אלא דה"א דנגזור דזימנין קיימה עליונה למעלה מכ' פ' רש"י ובתחתונה לא יהי' צלתה מרובה אלא בצירוף עליונה ואתי לצרף סכך פסול בהדי סכך כשר קמ"ל דלא גזרינן וזה לפי' התוס' אכן אף לפי' ריב"א שהביא הרא"ש והטור י"ל דריב"א לא פליג ארש"י אלא י"ל שהבין שגם דברי רש"י עולים על נכון ע"פ שיטתי' דהוא מפרש כל היכא שסכך פסול למעלה מבטל סכך התחתון כנגדו והוי סכך התחתון כמאן דליתא וכן מפורש בהר"ן הביאו הב"י ע"ש א"כ י"ל דכוונת רש"י ג"כ דמיירי שסוכה התחתונה צלתה מרובה בלא אילן כפשט הלשון העושה סוכה תחת האילן משמע כדין הכשר סוכה ואפ"ה פי' רש"י במקשה דהקשה והא קמצטרף כו' דתלוש בעינן ומהני צל האילן לצל הסכך להשלים צלתה של סוכה ע"פ סברת הר"ן דכל מה שתחת הסכך הפסול כאלו אינו דסכך פסול מבטל לי' וא"כ לא יהי' צלתה מרובה אלא מחמת צל האילן וקמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר וא"כ בברייתא נמי פי' הכי דסוכה תחתונה צלתה מרובה בלא עליונה ועל זה פריך פשיטא ומתרץ מ"ד דנגזור דילמא מצטרף סכך פסול דהיינו היכא שסוכה עליונה למעלה מכ' והוי סכך פסול ומבטל כנגדו למטה בסכך כשר וא"כ לא יהיה צלתה מרובה אלא בהצטרפות סכך הפסול קמ"ל דלא גזרינן וא"כ דברי רש"י עולים כהוגן אף לסברת ריב"א ואין כאן סתיר' מדבריו נמצא זכינו לדין לפי כל החומרות אם הסוכה תחתונה צלתה מרובה אף לאחר שתקח מה שכנגד הפסול סוכה כשירה היא לכתחילה ואין בה גמגום לאיסור כלל דליכא למיסר משום סוכה תחת סוכה דזה פשוט כיון דלמעלה חמתה מרובה מצלתה לא הוי סוכה תחת סוכה והשתא דנקט רש"י בלישני' לאו משום שני סככים איכא דהא חד סכך הוא קושטא דמילתא נקט אבל באמת לפי המסקנא אף אם הם שני סככים כיון דעליונה חמתה מרובה לא מפסיל בשביל שני סככים אלא בשביל צירוף דאנו רואים כל מה שכנגד הסכך כאלו אינו ומה שמביא ראי' מהישן תחת המטה דפסול משום סוכה תחת סוכה דהתם הוי צלתה מרובה ואין דומה לנדון שלפנינו ע"כ המיקל לא הפסיד כ"נ לי ברור ונכון וה' ינחני בדרך אמת: