פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה מא
מעשה באשה שיצאת חוץ לדתה שזיכה לה בעלה גט על ידי שליח ואחר זמן חזרה לדתה ושהתה זמן זמני טובה בדתה ואח"כ הביא השליח הגט לידה וקיבלה פה קהלתינו הגט והנני מסתפק ושואל אם צריכה להמתין צ' יום אחר נתינה כדעת רמ"א שכתב שראוי להחמיר למנות מיום הנתינה או דילמא דהתם מיירי גבי אשה ע"י שליח להולכה ולא נתגרשה עד שבא הגט לידה אבל בנדון דידן שמשעה שנכתב ונמסר לשליח נתגרשה מיד כמשמעות הפוסקים דבין להטעם שהבעל לא יעבור על תקנת ר"ג ובין להטעם דיש לחוש שמא ימות הבעל בלא בנים ותתייבם אשתו ובאמת היא צרת סוטה ואינה עולה ליבום ולכך נהגו לזכות לה הגט משמע דנתגרשה כשמזכה לשליח מיד וא"כ כשכתב רמ"א בסי' ק"כ אע"פ שחזרה אינה צריכה גט אחר מכח הטעמים הנ"ל דמגורשת אפילו לא הגיע הגט לידה רק על צד היותר טוב טרח ויגע השליח להביא גט לידה א"כ אינה צריכה למנות צ' יום רק מיום הכתיבה אליבא דכ"ע ואינו דומה לאם יצא קול פסול על הגט ונתן לה גט אחר מפני הלעז דכתב רמ"א להחמיר למנות מזמן הגט השני אף שהיא מגורשת בגט ראשון התם י"ל שלא יאמרו קמו רבנן בגיטא קמא דלא הוי גט אבל הכא הכל יודעים שכבר זיכה לה ע"י שליח כי ע"י זה הותר בעלה ליקח אשה אחרת והשליח הביא גט לידה לרווחא דמילתא א"כ מותרת לינשא מיד וליכא למימר דילמא בעיר הזאת אשר ניתן לה הגט ע"י שליח לא ידיע אי כבר זיכה לה הבעל גט זה לשליח זה אינו דהא עידי מסירה מפקי ליה לקלא וזה נזכר בכמה מקומות בטור א"ה וחבריה חברא אית ליה. א"ד דהא כתב הרב ב"י דהכא לא מהני הכרזה דאיכא דשמע בהא ולא ישמע בהא א"כ ה"נ יש חשש זה בכן יורינו מ"ז הדרך אשר נלך בה אם ראוי להקל במילי דרבנן ולסמוך אגדולי בעלי הוראה שהסכימו דהילכתא כשמואל דמונין משעת כתיבה ועל תשובתו דמר אני מצפה. דבר זה שאלתי לחכמים ה"ה מחותני הגאון מהו' צבי אב"ד דק"ק אמשטרדם ותשובתו נדפסה בספרו סי' צ"ו וגם שאלתי להגאון הגדול מהו"ר גבריאל נר"ו וזאת היה תשובתו: