פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה לה
נשאלתי מהרב הגדול מוהר"ר שלמה אבד"ק אוסיא בדבר שנתברר ויצא קול על הבתולה שנבעלה ורצה הרב לכופה שתכסה ראשה בצניף וזה אשר השבתי אין הזמן מספיק עמי להושיבו דבר על מה שרוצה להמציא מסברא דנפשי' רק מה שבנה יסוד על גמרא פ' המדיר ופרע ראש האשה מכאן אזהרה לבנות ישראל ורצה מכ"ת לומר שאין חילוק בין אשת איש לפנויה אך שנהגו הבתולות לילך פרועות ראש כדי שיהי' להם היכר חלילה לומר כן אי דבר זה דאורייתא איך יקבעו ישראל מנהגם נגד דת תורתינו ובאמת סברתו נזכר בא"ע סי' כ"א ס"ב כתב לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק אחד פנוי' ואחד א"א ועל הדין זה גופי' קשיא אי דאורייתא איך בתולות שלנו הולכות פרועות ראש ובכתובות משמע שבזמן התלמוד היו הולכות כן דאמרינן אם יצאה בהינומה וראשה פרועה זה סימן שהיתה בתולה ובא"ח סי' ע"ה וכן בתולות שדרכן לילך פרועות ראש מותר לקרות ק"ש כנגדן וא"כ דברי הש"ע נראים כסותרים זה את זה ועי' במג"א שהסכים דבפנוי' לאו דאורייתא ובבתולה אין חשש נידנוד איסור ודבריו הם יתד שלא תמוט וא"כ זכינו לדין דאי הוי דאורייתא הי' מצוה עלינו לכופה לכסות ראשה אף דלאו הבא מכלל עשה עשה הוא מ"מ כייפינן אעשה ומכין אותו עד שתצא נפשו כדאיתא בהכותב דף פ"ז אבל כיון דנתברר דבפנוי' אין כאן איסור דאורייתא א"כ מה לנו להכניס ראשינו לילך עמה בגדולות לכוף אותה שתכסה ראשה ואם בשביל הכתובה הלא כל הנושא אשה בודק וחוקר אחריה וכיון דנתפרסם שזנתה כל מה שיעשה לה כתובה מדעתו הוא ורשות בידו להוסיף והא דנהגו לכסות ראשה עושים לטובתה שלא תהי' חרפה וגדופה לכל עובר אורח שיראה אותה כריסה בין שיני' וידע שזנתה אבל היכא שהיא אומרת שלא ניחא בתקנתה כגון דא שומעין לה הנלע"ד כתבתי מאיר: