פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה לא
או"ח סי' קס"א סי"ב יש מי שאומר שאין נטילת מים ראשונים אלא במים בלבד וי"א שהיין כשר לנ"י ובהג"ה וי"א דוקא יין לבן אבל אדום לא ויש מי שאומר שכל מי פירות ראויים לנ"י בשעת הדחק וכתב מג"א וז"ל וצ"ע דלע"ד מאן דמכשירין ביין מכשירין נמי בשאר מי פירות ולמה עשה ג' מחלוקת עכ"ל וע"כ כוונתו להקשות על המחבר הב"י שכתב תחילה די"א שהיין כשר משמע אפילו יין אדום וע"כ לא ס"ל כהאי תירוצא שתירץ המרדכי על הא דקשי' להו איך יין כשר לנ"י הלא קפדינן בנ"י אחזות' וניחא ליה דביין לבן מיירי אבל כל מי פירות שאין להם מראה מים פסולים לנ"י אבל הרא"ש כתב משמע מפי' רש"י דכל מי פירות ראוים לנ"י ותימא דבפ' כל הבשר אמרינן דקפדינן אמנא וחזותא אלמא אפילו מראה מים בעי ומי פירות אפילו מראה מים אין בו ושמא יש לחלק דמים שנשתנו מראיהן גרועים ממי פירות שעומדים במראיתם ושם מים עליהם עכ"ל א"כ לפירוש הרא"ש מאן דמכשיר אפילו ביין אדום מכשיר אפילו בכל מי פירות וא"כ הקשה המג"א שפיר על המחבר תש"ע למה עשה ג' מחלוקות אבל לדעת המרדכי שהביא רמ"א באמת הוא ג' מחלוקות ונפלאתי על רמ"א איך כתב על דברי הרא"ש דכ"ש דמותר ליטול הידי' בשעת הדחק בשכר או במי דבש המבושלים דעיקרן מים הא לדברי הרא"ש גריעו יותר מים שנשתנו ממי פירות שעומדים במראיתם ולדברי המרדכי כל מי פירות אפילו יין אדום פסול וכ"ש שכר ושאר משקים שנשתנו ובאמת פליאה נשגבה על דעת הפוסקים שמכשירים מי פירות לנ"י הלא תלמוד ערוך הוא בזבחים דף כ"ב ע"א אמר ריש לקיש כל המשלים למי מקוה משלים למי כיור לריבעית אינו משלים ופרש"י לרביעית של נ"י ופריך למעוטי מאי ואסקינן א"ר פפא למעוטי נתן סאה ונטל סאה דתנן מקוה שיש בו מ' סאה מכוונות נתן סאה ונטל סאה הרי זה כשר ופרש"י למעוטי הנך דתנן גבי מקוה פעמים מעלין ופעמים אין מעלין מי פירות וכל משקה שאינו מים ותמד משהחמיץ וכו' ודכוותיה בנ"י לא משלמי שאם היתה בו רביעית מים ונתן ממינים הללו לתוכו רובע רביעית ונטל כנגדה פסולה דלא חשיב שיעור זוטרא דרביעית לבטלינהו עכ"ל הרי להדיא דמי פירות לא חשיבי אפי' להצטרף בהדי רביעית מים כשרים איך יעלה על דעת ליטול מהם לידים ויותר הי' מסתבר' כדעת הראב"ד דההיא דפ' ג' שאכלו דקאמר יין עד שלא נתן לתוכו מים נוטלים לידים לאו לנ"י לסעודה איירי אלא לנקיות בעלמא או כדעת המרדכי דביין לבן מיירי כדי שלא יקשה לנו סתמא דהש"ס אהדדי אבל במי פירות תלמוד ערוך דאין נוטלין והגאוני' בעצמם מחלו על כבודם היכא דמצינו בפי' ראי' מן הש"ס היפוך דבריהם וגם נפלאתי על דברי המג"א שכתב על דברי רמ"א דמותר ליטול הידים משכר הואיל ועיקרן מים וכתב המג"א וכן משמע בעירובין דף כ"ט ע"ב בתוס' דיש להם דין מים לפסול המקוה בג' לוגין ואין להם דין מי פירות ואע"ג דנשתנו מראיתן נ"ל כיון דאשתני לעילוי לא מיפסלי בהכי עכ"ל תמה אני על גברא רבה ויקירא כמותו איך למד דין נ"י מדין מקוה דהתם מים שאובין פוסלין אפילו מי צבע חוץ ממי פירות שאין פוסלין ולכך תמד עד שלא החמיץ כיון דעיקרא מים דינו כמים שאובי' אבל משהחמיץ דנשתנה לעלוי הוי בכלל מי פירות ואינו פוסל המקוה אבל לענין נ"י דקפדינן אחזותא דודאי מי צבע פסולים לנ"י ה"נ שכר ואפילו נשתנה לעלוי וראוי לקרותו מי פירות פשיטא פסולים דהא מי פירות אפילו לרביעית אינו משלים ואיך יעלה על דעת ליטול מהם לידים ובודאי כבודם במקומו מונח והוראה זו לא דסמכא הוא ואין ליטול במי פירות או משקה הנשתנה ממראית המים ועי' פ"ז דמקואות משנה ב' וספ"ק דחולין במתניתין תמד עד שלא החמיץ דוק ותשכח: