פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה כא
תשובה מה שהשיב לי הרב הגאון המפורסם בדורו ריש מתיבתא מפראג מהר"ר אברהם ברודא נר"ו:
נדרשתי לאשר שאלני מכ"ת איך לכתוב הגט בעיר פרוסטיץ כי הגוים היושבים שם בעיר ובכפרים מדברים בלשון פיהם וקורין אותו פראסטיאווע וכך נכתב בפנקס שלהם ובשטרי ערכותיהם אכן קצת גוים כמו שרים ונכבדים המדברים בלשון אשכנז קורין אותו פראסניץ איך יש להתנהג לכתוב בגט בשם המקום ועלה בדעתם הרמה לכתוב שם יהדות ושם גוים מה שקורין רוב הגוים וכפרים פראסטיאווע זה תורף השאלה והנה השאלה הלז פשוט בעיני כביעי בכותחא ורום מעלתו לגודל חריפתו ובקיאתו לא היה צריך לא לגמרא דידי ולא לסברא דידי מ"מ לרוב אהבתינו אמרתי לא אמנע את עצמי ואף כי הדברים פשוטים ארחיב קצת הדיבור ואתחיל בגוף הדין בשינוי השם העיר אם כשר אם לא הנה תוס' כתבו בדף פ' ד"ה שם עירו ושם עירה אור"י דהיינו דוקא עיר שדרין בה אבל עיר שנולד בה אפי' שינה כשר כיון שאין צריך לכתבו כלל וכו' עד ור"ת הביא ראיה שאין השטר נפסל כששינה בו דבר שא"צ מדאמר בפ' שני דכתובו' דאין מעלין משטרות ליוחסין דלאו אכולה מלתא קא מסהדי אלא אמנה שבשטר וכו' עד ומקום עמידה נמי א"צ לכתוב דהא כל גטין הבאי' ממדינת הים אין כותבין מקום עמידת אשה ולהכי לא מוקי ליה בבעל ובשינה מקום עמידתו כדמוקי אסופר משום דפשיטא דא"צ לכתוב מקום עמידתו ע"כ ועל דברי תוס' אלו סמכו רוב הפוסקים להכשיר בשינה מקום לידה ושינה מקום דירה כדמוזכר דעות אלו בטור וכו' ושלחן ערוך אבל לכאורה יש לשדות בה נרגא שאין הדבר ברור ללמוד היתר מדברי תוס' אלו כי לעיל במכילתין בפ' ב' דף כ' כתבו תוס' ד"ה שם עירו ושם עירה בשינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה פסולה ולא קתני רבותא טפי אפי' לא כתב כלל פסול דזהו רבותא טפי דלא שינה ממש וכו' וזה כוונת התוס' כשמקשין דה' שינה שמו ושמה וכו' וכמ"ש מהרש"א ע"ש ומקשין העולם א"כ בהי' במזרח וכתב במערב דמוקי לה בגמ' אסופר קשה ממ"נ אם לא כתב כלל מקום עמידת סופר ועדים כשר אמאי שינה פסול כיון שאין צריך לכתוב כלל ואם בלא כותב כלל נמי פסול ה"ל לתנא דמתניתין לאשמעינן רבות' אפי' בלא כותב כלל פסול ובשביל קושי' זו עלה על רוחי לישב דמ"ש תוס' כיון שא"צ לכתוב כלל כשר אף אם שינה והביאו ראי' מהאי דכתובות דאין מעלין משטרות ליוחסין היינו אליבא דרבנן דפליגי עליה דר"מ בהי' במזרח וכתב במערב כיון דלא כתב כלל כשר ה"ה בשינה נמי כשר (ועיין בטור שם מבואר לדעת הרבה פוסקים דס"ל לחכמים בהי' במזרח וכתב במערב כשר בשינוי לגרש בו אפי' לכתחילה) ומודי' חכמים לר"מ בשינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה דאף בלא כתב כלל פסול ולהכי בשינה נמי פסול משא"כ לרבי מאיר דס"ל בהי' במזרח נמי הולד ממזר אף בלא כתב כלל כשר דרבי מאיר לטעמיה דכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין אף בלא כתב כלל כשר אם שינה מקרי משנה מטבע שטבעו חכמים בגיטין והאי דכתובו' אתי' כרבנן ולהכי האי דהי' במזרח דאתי' כר"מ ולא כחכמים דחכמים פליגי עליה בהאי באמת לא כתב כלל בהאי כשר ומ"מ אם שינה פסול לר"מ ודברי ר"י אומרים אליבא דרבנן וכן הראי' שהביא ר"ת מהאי דכתובו' היינו אליב' דרבנן ולפי שיטה זו לאותן פוסקים דפסקו הלכה כר"מ ליתא לדברי תוס' אבל ודאי זה הפירו' ליתא כדמוכח בתוס' דף פ' ע"ב בד"ה זו דברי ר"מ שכתבו ור"ת מפרש דלאו אשלו' מלכות קאי וכו' עד וקיימא לן כחכמים אי כפירושו הוה מצי ר"ת לפרש ולפסוק כר"מ אף דר"מ פוסל בשלום מלכות היינו אם שינה אבל אם לא כתב כלל כשר ולהכי לא כתבינן כלל שלום מלכות א"ו צריכין לומר דאי אפשר לפרש הכי דתו' אזלו לשיטתם דאי לא כתב כלל כשר אף אם שינה כשר ואם נאמר דלר"מ אף אם לא כתב כלל כשר אמאי שינה פסול ותו דבריהם לא כתבו אלא אליבא דחכמים וודאי הוה מצי ר"ת לפרש דקי"ל כר"מ ואף דקי"ל דאנן מעלין משטרות ליוחסין אפשר דאף ר"מ הכי ס"ל בשטרות ולא פליג אלא בגיטין דכל המשנה וכו' מ"מ מדלא ניחא לר"ת לפרש אליבא דר"מ ש"מ דס"ל אף אליבא דר"מ אם לא כתב כלל כשר ה"ה אם שינה כשר ודאתינן עלה הקושי' שמקשין העולם בהי' במזרח וכתב במערב אמאי לא קתני אם לא כתב כלל (וודאי שלום מלכות לא קשה דה"ל למנקט לא כתב כלל דאפשר מלכות שאינה הוגנת ואינך דקתני הוי רבותא טפי ולא כתב כדאמרינן בגמ' וצריכא או אפשר לומר דמאי דקתני לחורבן הבית היינו לא כתב כלל) וצ"ל דס"ל לתוס' מהראי' שהביאו מהאי דכתובות אם לא כתב כלל כשר אף אם שינה פסול אבל אם לא כתב כלל לכתחילה פסול נוכל לומר דאם שינה פסול לגמרי ה"ה אם נאמר אם לא כתב כלל תצא והולד כשר אם שינה פסול והולד ממזר ולהכי בשינה מקום לידה פסקו תוס' דכשר לגמרי כיון דלא כתב כלל כשר לגמרי ולהכי בהי' במזרח וכתב במערב לא קתני לא כתב כלל דודאי בלא כתב כלל לא אמרינן כל הדרכים אלו בה אלא דמ"מ תצא ואינה מגורשת ולהכי באם שינה תצא והולד ממזר ובאמת לא הי' מוכרחי' תו' לפרש לא שינה ממש אלא אף בשינה ממש הוי מצינו לפרש ולא כתב קתני משום דבלא כתב כלל אין הולד ממזר אלא תו' כתבו אליבא דאמת כמו שכתבו בפ' ב' דבעינן מוכיח מתוכו ע"ש ותו' לאו לתרוצי סוגי' הוא דעבדין אלא כתבו רק לדינא ואפשר לומר דתוס' כוונו לתרצו מה שמקשין העולם דמאי קאמר בגמ' אלימא בעל היינו שינה שמו ושמה וכו' ומאי קושיא דלמא לעולם בעל וסיפא דמתניתין לאו שינה ממש ורישא דמתניתין שינה ממש וממשנה יתירה ידעינן דאף בלא שינה ממש פסול לזה כתבו התוס' לאו בשינה ממש כדמוכח בפרק ב' וא"כ יפה הקשה המקשן דא"כ ליתני רק שינה שמו ושמה וכו' וממילא ידעינן בלא משנה יתירה בלאו שינה ממש איירי ואף דבלא"ה אי אפשר לפרש הכי דנקט רישא בבעל והיינו בשינה ממש ומשנה יתירה איירי בלא שינה ממש א"כ קשה לערבינהו ולתנינהו כלומר דהרישא קתני שינה ממש בהדי שלום מלכות ובזה פליגי רבנן עליה דר"מ וסיפא תהא בלא שינה ממש ושם מודו חכמים לר"מ דלק"מ כאשר הארכתי במקום אחר וכאן אף בלאו הכי אין מקום לקושי' זו מה שמקשין העולם דתוס' בעצמם מתרצים קושי' זו בד"ה כי יתביתי בשילו וכו' ועד לרבותא לפי שהן קרובות זו לזו וכו' פשוט בעיני שכוונת תוס' לתרץ מ"ש בהי' במזרח וכתב במערב דה"ל לאשמועינן רבותא טפי בלא כתב כלל ובאמת זה בעצמו מתרץ הגמ' כי הא דאמר רב לספרי וכו' וכפי מה שפירשו תו' דלרבות' שהן קרובות זו לזו וא"כ א"ל וודאי לא כתב כלל פשיטא דפסול והא דקתני בהי' במזרח וכתב במערב ר"מ אבל חכמים פליגי עליה להכי נקט שינה לרבותא אליבא דחכמים דאף בשינה פליגי כלומר לשמואל כיון דחכמי' פליגי בשלום מלכות ה"ה בהי' במזרח דא"כ לערבינהו אי אפשר שכוונת הגמ' להביא דברי ר' יודא אמר שמואל בשלום מלכות וא"כ ע"כ דברי הרב לענין היה במזרח איירי ולהכי לא קתני לא כתב כלל לאשמעינן דאף בשינה פליגי רבנן ודו"ק:
ומ"ש דלהכי לא קתני לא כתב כלל ע"ז תרצו תו' דלרבותא שהיו קרובים זו לזו קשה קצת דא"כ מה שכתבו התוס' ולהכי לא מוקי בבעל ובעמידה וכו' דמאי הוכחה יש דלמא להכי לא מוקי לי' בבעל ובעמידה דא"כ קשה אמאי לא קתני לא כתב כלל ולהכי משני בסיפ' וכי הא דאמר רב לספרי וכו' ודו"ק:
והנה היוצא מתוך דברינו אף שס"ל לתו' דאם לא כתב כלל כשר ה"ה אם שינה כשר היינו אם לא כתב כלל כשר לגמרי אבל מ"מ אין שניהם שוין אם שינה הולד ממזר נוכל לומר בלא כתב כלל הולד כשר ותצא ואי אמרינן בשינה הולד כשר בלא כתב כלל אסור לגרש לכתחילה ופשוט בעיני שזה כוונת תוס' ד"ה זו דברי ר"מ שכתב דקי"ל כרב באיסורי ולדידי' אסור לגרש בו לכתחילה כוונתם כלומר אף אם תאמר בלא כתב כלל עדיף מ"מ לדידי' אסור לגרש בו לכתחילה דליכא למימר בלא כתב כלל כשר דא"כ אף אם שינה כשר אלא ע"כ לרב דס"ל הולד כשר ותצא יהא לפחות בלא כתב כלל אסור לגרש בו לכתחילה וזהו פשוט שלא כדברי מהרש"ל ומהרש"א:
ועל דרך זה מתרץ תו' בלא כתב כלל אין רגילין עכשיו לכתוב והא דקא אסרו בשינה לגמרי ע"כ בלא כתב כלל אסור לגרש בו לכתחילה היינו בימיהם שהיו רגילין לכתוב אבל עכשיו אין רגילין לכתוב והר"ר יוסף פי' דעכשיו אין המלכות מקפדת זה ברור ודו"ק:
ומתוך דברי אלו דברי תו' שריר וקיים בין לר"מ ובין לרבנן אלא כגון זה צריך אני להודיע מה שכתבו תו' בשינה מקום עמידה כשר ולהכי לא מוקי בבעל ובמקום עמידה וכו' קשה דילמא מקום עמידה ומקום דירה שווים ממש והאסור בזה אסור בזה ולהכי לא מוקי בבעל ומקום עמידה דא"כ קשה לערבינהו ולתננהו וצריכין לומר דברישא פליגי רבנן עליה דר"מ ובסיפ' מודו לר"מ (והיינו כפי' ר"ת ולרש"י ג"כ שם פליגי) ולהכי א"א לאוקמי במקום עמידה דא"כ קשה לערבינהו ולתננהו וא"א לתרץ דברישא פליגי חכמים עלה דר"מ ובסיפא מודו דמקום עמידה ודירה שווים וא"כ אין מקום להוכחת תו' וצ"ע:
ולרווחא דמלתא אכתוב מה שעלה במצודתי על זה ימצא נחתא כי יוצא מתוך שכתבתי על הקושי' שמקשין העולם בהי' במזרח וכתב במערב אמאי לא נקט לא כתב כלל ואם לא כתב כלל כשר אמאי שינה פסול ואמרו שיש ע"ז שני תירוצים א' דתו' לא כתבו דתלוי' זה בזה אלא אם לא כתבו כשר לגמרי ואמרינן אם שינה נמי כשר לגמרי אבל אם לא כתב כלל פסול לכתחילה נוכל לומר אם שינה פסול בדעבד ואם אמרינן לא כתב כלל פסול בדעבד ותצא אמרינן אם שינה הולד ממזר וכה"ג כתב דר"מ להכי נקט שינה ממש לרבות' דרבנן פליגי אף בשינה ממש מזה הקשיתי קושי' עצומה ונפלאה על תוס' שמקשים על ר"ת שמפרש אהי' במזרח וכתב במערב קאי רב דאמר זו דברי ר"מ מהאי דפרק המגרש דמקשה מג' גיטין פסולין ותו ליכא והא איכא שלום מלכות הי' מפרש דברי רב כפשטן דאשלום מלכות קאי ולא ניחא לי' לפרש אהי' במזרח וכתב במערב קאי כפשטא דשמעיתן דהי' במזרח עם שינה שמו ושמה שניהם שקולין ויבואו שניהן ר"מ ורבנן וס"ד דמקשינן מה דקתני היה במזרח וכתב במערב ולא קתני לא כתב כלל היינו בלא כתב כלל הולד כשר ותצא להכי קתני היה במזרח וכתב במערב לאשמעינן דהולד ממזר ולעולם בהיה במזרח וכתב במערב ר"מ וחכמים לא פליגי אבל למאי דמסיק רב מוקי למתניתין דג' גיטין כר"מ וקשה הא עדיין אליבא דר"מ קשה והא איכא טפי מג' גיטין דהיינו בלא כתב כלל שהולד כשר ותצא וא"כ אף למאי דמשנה ר"מ היא קשה הא איכא טפי מג' גיטין אלא וודאי צ"ל לר"מ לא כתב כלל נמי הולד ממזר ולהכי לא מצי למתני בהדי ג' גיטין א"כ הדרא קושי' לדוכתה אמאי לא קתני בהי' במזרח רבותא טפי דהיינו לא כתב כלל דהא ליכא למימר כדאמר בלא כתב כלל ס"ל לר"מ הולד כשר א"כ קשה למאי דמוקי למתני כר"מ הא איכא טפי מג' גיטין א"נ להכי לא קתני לא כתב כלל דרבנן פליגי עליה דר"מ בהי' במזרח וכתב במערב ומשום הכי קתני הי' במזרח וכתב במערב לרבותא אליבא דרבנן אף בהי' במזרח וכתב במערב פליגי ומעתה צדקו דברי ר"ת דוודאי לפי האמת מה שאנו נוהגין לכתוב לבריאת העולם היינו למסקנא דהתם דמסקא אליבא דאמת דמוכח במסקנא דקאי אהי' במזרח אבל המקשן יפה הקשה למאי דס"ד דקאי אשלום מלכות וצ"ע ודו"ק:
עם דברי אלו מיושב היטב מאי שהקשיתי לעיל אמאי לא מוקי ר"ת תרוצו אף אליבא דר"מ ולא כתב כלל עדיף מן שינה לגמרי והך דכתובות דמעלין משטרות ליוחסין הוא אליבא דרבנן אבל למ"ש מיושב היטב דליכא למימר אליבא דר"מ לא כתב כלל כשר לגמרי דא"כ תקשה לר"ת מהאי דמודי' דמקשה והא איכא שלום מלכות וליכא לתרצו לכדאמרן בתחילת סוגיא עלה על דעת תוס' לפרש דקאי אשלום מלכות ולמאי דמסיק דמתניתין כר"מ קשי' ליה אמאי לא קתני לא כתב ומ"ה ע"כ קאי אהי' במזרח ואי אמרת לר"מ לא כתב כלל כשר לגמרי מאי דמסיק דמתניתין ר"מ היא מ"מ עדיין נוכל לומר דקאי אשלום מלכות ובהי' במזרח מודים רבנן לר"מ והא דלא קתני לא כתבו כלל דלא כתב כלל כשר לגמרי ומ"מ ליכא אלא ג' גיטין ולהכי מפרש ר"ת דלא כר"מ ודוק:
ואמרתי מיושב בטוב טעם ודעת מה שהקשיתי לעיל בתו' שכתבו דלהכי לא מוקי בבעל ובעמידה דמאי הוכחה יש דלמא להכי לא מוקי בבעל ובעמידה וכו' דעמידה ומקום דירה שניהם שווין כמו שכתבתי לעיל ואי מה שכתבתי אמרתי דלשיטת ר"ת מיושב וה"פ שתו' הביאו ראיי' לקיים ראייתם מ"ש בתחילה גיטין הבאים ממדינת הים וכו' וא"ת אף דלא כתב כלל כשר אם שינה פסול לזה כתבו תוס' דע"כ אם לא כתב כלל כשר ואם שינה כשר ולהכי לא מוקי וכו' דאי לא תימא הכי קשה ה"ל לאוקמי בבעל וליכא למימר דרבנן פליגי אהי' במזרח דהא או לא כתב כלל כשר מ"מ פסול א"כ נוכל לומר לעולם אשלום מלכות קאי ואף דמוקי כר"מ מ"מ לא קשה ותו ליכא דבלא כתב כלל כשר א"כ צריכין לומר זה תלוי בזה ודוק. ואמרתי כל דברי תו' שרירי' וקיימי' ואין לפקפק עליהם ואף למ"ד בשינה מקומ' ועמידה פסול הוא מטעם שלא יאמרו איש אחר הוא שגירש שהרי אין לעמוד באותו מקום בנד"ד שהכל יודעי' שהיהודים קורין אותו פרוסטיץ ורוב עם קורין אותו פראסטיאווע אף שקצת שרים קורין אותו פראסניץ כולי עלמא יודעין שגט נכתב ע"ש יהודי ועל רוב גוי' שקורין כך וזה הוא המגרש ולא אחר מ"מ לכתחילה הי' לו לכתוב דמתקרי פראסטאוי' ודמתקרי' פראסניץ להוציא מכל החששות כמו בשם המגרש עצמו ומה שרוצה לדמות לשם רעדיש והרעדיש ולחלק בין פוזנא לפוזניינו שיש מקום לבעל דין לחלק ואין רצוני להאריך בזה אחר שכבר ניתן הגט ובנד"ד לכ"ע אם שינה כשר ע"כ מעתה כל גיטין שיכתבו שם יכתבו כמו גט הראשון כפי סדר רום מעלתו שלא להוציא לעז על הראשון ובענין הנהרות והבארות יפה כתב וצדקו דבריו ודי בהערה זו כי טרוד אני:
והואיל ואתא לידן אכתוב מה שכתבתי בטור א"ע סי' קכ"ח שינה מקום עמידת עדים כתב ר"ח שאם ניסת הולד ממזר וכן כתב הרמ"ה שאפי' אם נשאת בו תצא אבל הולד כשר מן השני ודוקא מן השני אבל מן הראשון הוי ממזר ולא נראה לא"א הרא"ש ז"ל ור"ת פסק שהולד כשר אבל לא תנשא לכתחילה ולפי' רש"י תנשא בו לכתחילה וכן הוא דעת האלפסי עכ"ל וכתב הב"י הרא"ש כתב שהר"ח כתב הלכה כר"מ בהי' במזרח וכתב במערב וכו' עד משמע דאיהו מפרש מלתא דרב אשלום מלכות קאי וכו' ולכאורה דבריו תמוהין דאף אי מפרש מלתא דרב אהי' במזרח וכתב במערב וחכמים פליגי אדר"מ מ"מ פסק דינו אמת כיון דהוא פסק כר"מ ודוחק לומר כיון דרב אמר אהי' במזרח זו דברי ר"מ ש"מ זו ולא ס"ל ועוד קשה דאם רב אמר למלתיה אשלום מלכות ולא אהיה במזרח וכתב במערב א"כ א"ל דחכמים מודים לר"מ בהי' במזרח ומצינו לומר דפסק אליבא דכ"ע ואי משום הא ל"ק דא"כ קשה לערבינהו ולתננהו היה במזרח וכתב במערב אם שינה שמו ושמה אלא ע"כ צ"ל דחכמים פליגי בהיה במזרח ומעת' מיושב דצריכין לומר לדברי ר"ח דפסק כר"מ ואשלום מלכות דכיון דרב אשלום מלכות קאי ובאמת בהיה במזרח וכתב במערב נמי פליגי רבנן ומ"מ אמר רב למילתא אשלום מלכות והיינו טעמא דזו דברי ר"מ היינו זו ולא ס"ל ולהכי קאמר אשלום מלכות אבל בהיה במזרח לא אמר רב זו דברי ר"מ דאף דחכמים פליגי מ"מ הלכה כרבנן וזה ברור ומזה יצא להר"ח מה שפסק כר"מ בהי' במזרח וכתב במערב מדלא אמר רב אהי' במזרח ובזה מיושב מ"ש הפוסקים אליבא דרש"י דפירש אשלום מלכות קאי ובהי' במזרח כשר לגמרי והיינו דקשי' ליה דע"כ א"א לפרש דומה להאי דשינה שמו ושמה דא"כ קשה לערבינהו ולתננהו אלא וודאי דכשר לגמרי לחכמים ולהכי לא מערבי ותני וליכא למימר דלהכי לא מערבי ותני דבהי' במזרח וכתב במערב הולד כשר א"כ אמאי אמר רב למילתא אשלום מלכות ולא אמר בהי' במזרח וכתב במערב א"ו דשם כשר לגמרי אבל זה וודאי צ"ע מנא להו להפוסקים אליבא דרש"י דכשר לגמרי דהא ר"ח ג"כ מפרש דאשלו' מלכות קאי ומ"מ ס"ל דהולד ממזר א"כ מי מפיס דלמא גם לרש"י דמפר' אשלום מלכות קאי דהולד כשר לגמרי דלמא רש"י ס"ל כר"ח ויש לישב בדוחק וצ"ע: