פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה כ
תשובה זו השבתי להגאון מהר"ר גבריאל על נדון הנ"ל
הנה כתבו דמר קבלתי וראיתי וקריתי וטעמתי כטעם צפיחית בדבש מתוק לחכי סברות ישרות הבנויות ע"פ שכלו הצח והזך אך מה שכתב מר בשם פוסקים בס' רמ"ב שכתבו בפשיטות באיש ואשה שיש להם שמות בישראל ובגוים דודאי כתבינן עיקר השם של ישראל משא"כ בעיירות ונהרות דצריך לדקדק אם לכתוב שניהם ולא ביאר הטעם למה יש מקום לחלוק ורצה מר להמציא חלוקה לדעת הפוסקים בשנוי השם שלא מחמת חולי דשם ראשון עיקר א"כ באיש ואשה שיש להם שמות בישראל ובגוים דשם ישראל ראשון הוא עיקר משא"כ בעיירות דשם גוים הוא ראשון כו' וסיים לדברי רמ"א דלעולם כותבי' שם השני עיקר א"כ הי' נראה להיפך דגבי שם איש ואשה מן הראוי להקדי' שם הגוי' ולהיפך גבי עיירות ואני אדון ולא אבין דבר זה דלשון הפוסקים בסי' רמ"ב לא משמע כלל שנסתפק בשם עיירות להקדים שם הגוים אלא מלשונו משמע דפשיטא ליה בשם איש ואשה שאין צריך לכתוב אלא שם יהדות לבד ובשם עיירות נסתפק אם סגי בשם יהדות לבד או דצריך לכתוב שניהם וזה בכלל מה שאמרו בש"ס מרים וכל שום דאית לה דכותבין עיקר השם תחילה ועל שם הטפל כותבי' דמתקרי' לדע' ר"ת אבל מעולם לא עלה על דעת שום פוסק להסתפק בזה להקדי' שם הגוי' ודברי הפוסקים אלו בנוי ע"פ התוספות והרא"ש דכתבו דגבי מומר אין צריך לכתוב אלא שם יהדות בגט שהוא עיקר וכל ישראל קורין אותו בשם זה ור"ת כתב חלילה להזכיר שם נכרי בתורת משה וישראל והביא ראי' מדאמרי בתוספתא גר ששינה שמו לנכרי' וגירש בו כשר וה"ה במשומד דשם יהדות כשר לכתחילה עכ"ל הרי להדי' לדעת ר"ת יש חשש איסור להזכיר שם נכרי בגט אלא די"ל דווקא בשם הנכרי' הוא איסור להזכיר אבל בשם עיירות י"ל דאין כ"כ איסור וי"ל דצריך להזכיר שם של גוים בהדי שם של ישראל העיקר אבל לא עלה על דעת שום פוסק להקדים כי אנן בעינן לפרסם בעיני ישראל ומה לנו לחוש לשם גוים אלא דחשש דשמא הוי בכלל שום וחניכא כיון דלפעמים ישראל נמי קוראים בשם הגוים כשמדברים בלשונם וראוי לכתוב על שם זה דמתקרי' וכבר כתב מר בעצמו שהדברים ברורים כן:
ומה שכתב מר להביא ראיה מתרגום יונתן פ' שלח לך שפי' אקרא ע"כ קרא שמו נחל אשכול ואני בעניי לא זכיתי להבין דברים אלו דהא תרגום של נביאים נמי יונתן אמרו מפי חגי זכרי' ומלאכי ונזכיר פסוק אחד בשמואל א' סי' כ"ג ע"כ קראו למקום ההוא סלע המחלוקת ופי' הת"י ע"כ קרא לאתרא ההוא כיף פלוגתא אתרא דאיתפליג ליבא דמלכא למיזל לכא ולכא וכן פי' רש"י ולדברי מר איך מתרץ שם הת"י הי' להם לקרות מחלוקת סלע ועוד גבי ותמת דבורה ויקרא שמו אלון בכות הי' להם לקרות בכות אלון לפי' רש"י דמישור של בית אל היו קורין לו אלון וכן בפסוק ע"כ קראו למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם הי' להם לקרות שבע באר וכן גבי הגר ע"כ קרא לבאר באר לחי רואי ופי' הת"י על שם השכינה שנראה לה שם א"כ היה לה לקרות לחי רואי באר וכן יש הרבה פסוקים אלא נראה ברור דדיוקא של תרגום יונתן בפ' שלח לך משום דקשיא לי' דלא נזכר תחילה בתורה שבאו למקום ששמו נחל רק כתיב למעלה ויבאו עד נחל אשכול ויכרתו משם וגו' למקום ההוא קרא נחל אשכול וע"כ צריכין אנו לומר שמה שנזכר בתורה תחילה נחל אשכול ע"ש העתי' ומוכח מזה דלא הי' מקום מקודם שנקרא נחל אלא ע"כ דנקרא ע"ש המאורע שקצצו משם אשכול ונטיף מיני' חמרא כנחל אבל בהנך פסוקים שזכרנו נזכר למעלה שם המקום בדוד כתיב וירד הסלע וכן גבי דבורה כתיב למעלה ותקבר תחת האלון וכן גבי אברהם כתיב למעלה כי חפרתי את הבאר הזאת וכן גבי הגר שמצאה המלאך על עין המים ולכך נקרא אח"כ המקום ע"ש המאורע שם המקום תחילה ואח"כ שם המאורע במקום הזה ואין זה ענין דומה כלל לאיש ואשה שנשתנו שמם דהתם בעינן לידע שם המגרש עיקר שמו מה שנקרא בעת נתינת הגט ובר מכל זה לדעתי אין לנו להקשות על ת"י מנ"ל דבר זה מקרא כי הוא לא עשה פירושו כפי' תרגום אונקלס או פי' רש"י ושאר מפרשי התורה רק דבריו היו ע"פ קבלה מנביאים חגי זכרי' ומלאכי וגילה לנו רזין דרזין מה שאין לנו שום רמז ורמיזה מהוכחת הפסוק וגם מה שכתב מר שאין נדון דידן דומה למה שכתב בפסקיו בענין רעדיש והרעדיש דהתם הטעם שדרכם של הבהמי' להאריך המלה בה' משמע דווקא מלה שדרכם להאריך משא"כ שארי אותיות מיקרי מגוף המלה וכאן אות ל' הוא אות מן המבטא ודאי לא שייך הארכה עכ"ל ואני דן לפני רבותי בקרקע דמנ"ל לפוסקים לחלק בכך מה לי אם מאריכין או אין מאריכין תיתי מהי תיתי ע"כ רגילי' הם לקרות בשם אחר אלא נראה ברור דעיקר יסודו בנוי ע"פ התוס' דכל היכא דהכנוי דומה לשם עצמו אע"פ שנשתנה במקצת תיבות יש לסמוך לכתחילה לכתוב אפילו שם הכנוי א"כ ק"ו בשמות עיירות דעיקר הוא שם ישראל וכיון דשם ישראל דומה קצת לשם הנכרים סגי בזה לכתחילה ואין צריך להזכיר שם הכנוי כלל וא"כ בנדון דידן כיון דשם פראסניץ דומה קצת לשם העיקר פרוסטיץ אינו צריך להזכיר הכנוי כלל ובפרט שהוא מעוטא דמעוטי וסגי בפרוסטיץ דמתקרי פראסטיאווע דזה עיקר הכנוי הנראה לפי עניות דעתי כתבתי כ"ד המתאבק בעפר רגלו:
מאיר בה"ר יצחק ז"ל חונה בק"ק פרוסטיץ