פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה יח
בפרוסטיץ לא היו נוהגין לסדר גט מפני שאין להעיר נהרות המושכי' רק יאורים שקורין טייך ופעם אחד אירע באחד שהי' שכיב מרע והיה מסוכן ביותר וכל הרופאי' אמדוהו למיתה והי' לחוש כשימו' שאשתו צריכה להמתין על יבם קטן זמן ארוך יותר מי"ב שנה ורבים שחרוני ובקשו ממני לסדר לה גט מבעלה כדי שלא תהי' אגידא ביבם קטן אך נסתפקו איך לכתוב בגט שם המקום דהגוים בני המדינה מדברים בלשון פיה' וקורין לעירינו פראסטיאווע וכך נכתב בפנקס שלהם ובשטרי ערכותיהם ומיעוט הגוים החשובי' כשמדברים בלשון אשכנז קורין לעירינו פראסניטץ והיהודים הקרובים והרחוקים קוראים פרוסטיץ וכן נמצא בספרים ישנים שנדפסו פה וכן נכתב בפנקס המדינה ע"כ נתתי לבי לברר דבר זה וצויתי להסופר לכתוב ערוסטיץ דמתקריא פראסטיאווע ואין צריכין לכתוב פראסניטץ דכתב רמ"א בא"ה סי' קכ"ה דאם יש לעיר ב' שמות אחד נקרא בפי ישראל ואחד בלשון כותים שם שקורין לו ישראל הוא עיקר וכותבים כפי משמעות לשונם ועל השם הכותים דמתקרי' אבל אין צריך לכתוב פראסניטץ כלל ודומה להא דאיתא בפ' השולח ההיא דהוו קרי לה מרים ופורתא הוו קרי לה שרה אמרי נהרדעא מרי' וכל שום שיש לה ולא שרה וכל שום שיש לה א"כ אזלינן בתר מאי דקרי לה רובא דמת' א"כ ה"נ כיון דהרוב הגוי' הדרי' במדינה זו הם קורין פראסטיאווע זה עיקר השם לכתוב דמתקרי ואף דאמרינן בש"ס דצריך למכתב מרים וכל שום דאית לה שאני הכא דהגוי' שקורין פראסניטץ הוין מיעוטא דמיעוט נגד רוב יושבי המדינה הגוי' וגם כנגד ישראל הקרובים והרחוקים ולמיעוטא דמיעוטא אפילו ר"מ לא חייש ומוטב שלא לכתוב כלל משנכתוב דמתקריא פראסטיאווע ודמתקריא פראסניטץ דיש לפרש דאדם אחד קורא בשם שניהם ופשיטא אם נכתוב דמתקריא פראסטיאווע ופראסניטץ דיש לפרש שאדם אחד קורא לעיר בשם שניהם בפעם אחת וזה אינו מי שקורא בשם זה לא קורא בשם זה ועוד שכתבו התוספות וז"ל והא דאמרינן בהמגרש כתב חניכתו וחניכתה כשר וכך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין כן משמע אפילו לכתחילה א"צ לכתוב שניהם ותירצו דנקיי הדעת שבירושלים היו שמותיהן ידועין וליכא לעז א"נ כשהשמות דומין זה לזה שהכנוי דומה לשם לכתחילה כשר אף בכנוי עכ"ל וא"כ לא מבעי' לתירץ הראשון דהיכא דשמותיהן ידועין מותר לכתחילה לכתוב אף הכנוי ק"ו כאן דשם ישראל ידוע ועיקר הכירא בישראל בעינן ואפילו לתירוץ שני דהיכא דשמותיהן דומין זה לזה הוא דכשר לכתחילה לכתוב הכנוי לבד ונראה דתירוץ זה עיקר לדינא דהא לתירוצא קמא קשה הא רובו הוי קרי לה מרים ובודאי ידוע הי' שם זה לרוב ואפ"ה צריך למכתוב לכתחילה מרים דמתקרי' שרה לפי ר"ח אלא ע"כ תירוץ שני עיקר וכן כתוב בפסקי תוספו' לתירוץ שני לדינא ופרוסטיץ הוא דומה לשם פראסניטץ ובפוזנא פאזנני התיר הלבוש שאם נכתב רק פוזנן אפילו קודם שניתן הגט אין צריך לכתוב גט אחר אף שלכתחילה כותבים פוזנני התם משום דכל הגוי' קורין העיר בשם זה אבל הכא מיעוט' דמיעוט' קורין כן ומוטב שלא לכתוב כלל משנכתוב בלישנא דאיכא למטעי בי' או לכתוב ושום דאית לה ולשנות נוסח הגט דאין אנו נוהגי' לכתוב בגט ושום כתיקון ר"ת ועוד דזה דומה למה שכתב רמ"א דאם ב' לשונות קרובים זה לזה ושם שקורין לו ישראל הוא קיצור הלשון כגון עיר שקורין לה הרעדיש וישראל קורין רעדיש אין כותבי' רק שם ישראל ה"נ דכוותי' דשם פרוסטיץ הוא קיצור השם ולא דמי לקאזמיר דמתקרי' קאזמירוז דהתם כתבו הפוסקים הטעם כיון שקורין בזי"ן בסוף הוי כשם אחר אבל בנדון דידן אין מדלגי' אלא באמצע אות אחת ועוד דלא קורין אלא מעוטי דמיעוטי ואין לחוש לשם זה כלל ובשם הנהרות אין זה מעכב כלל וכן כתב הב"י בסי' קכ"ח וז"ל דמן הדין לא הי' צריך להזכיר הנהר כדאשכחן בהאי גיטא דאשתכח בנהרדעא והוי כתוב בי' בצד קלוניא מתא והיו בהם נהרות ולא הזכירם ואין כותבים שם הנהר אלא משום סימן שלא לטעות בעיר אחרת ששמה כשמה וסיים בשם רבינו שמחה אם הנהר קטן וכותבי' באותו עיר על מי מעינות כמו נהר אומ"כך שיש כמה תשמישי' עליו כביסה צביעה ורחיים ואפ"ה כוללה במי מעינות עכ"ל וכן כתב הר"ן שלא הזכירו הראשונים שם הנהרו' בטופסי גטין שלהם אלא לרווחא דמילתא א"כ בנדון דידן כיון דאין שם להנהר אלא טיי"ך בלשון אשכנז אין להזכירו כלל אך כיון שמשתמישן מן הבארות ומן הנהר כמעט בשניהם בשוה יש לכתוב שניהם מתא דיתבא על מי מעינו' ומי בארות וכן נראה לי ברור וציויתי לסד' פה הגט כפי אשר כתבנו וגירש לאשתו הנ"ל ושבק חיים לכל חי:
והרצתי דברים אלו לפני הגאון הגדול המפורסם, מהר"ר גבריאל נר"ו: