פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה יז
תוס' פסחים דף י"ד ע"א ד"ה מאי קמ"ל דשלישי מותר לעשות שני היינו הך למ"ד אין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא לא פריך דלדידי' הוסיף דמותר לעשותו אף שני דאורייתא עכ"ל ובאמת זה דוחק דהא השתא אסיק הש"ס דמתניתן איירי אפילו למ"ד אין אוכל מטמא אוכל אלא מדרבנן ובתורת חיים כתב דדיבור זה הוא במקצת ספרים ישנים נשמע מזה דיש קצת ספרים שלא גרסו זה בתוס' ואני אומר לאחר העיון צדקו דברי הספרים דלא גרסו זה בתוס' וקושית המקשה אינו אלא למ"ד אין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא אבל למ"ד אוכל מטמא אוכל מדאורייתא לא קשיא מידי דהא ע"כ המקשה לא אסיק אדעתי' בנר של מתכות וס"ד דמקשה דנקט בנר שנטמא בטמא מת לאו דווקא אלא דבעי לארויי במתניתין שנטמא בראשון אבל דיוק דדייק רבא לקמן דטומאת משקין דאורייתא דאי ס"ד דרבנן מכדי האי נר מאי קא מהניא להאי שמן אי לאיפסולי גופיה הא פסיל וקאי ואי לטמא אחרים מדרבנן אפילו בשני נמי זה אסיק אדעתי' דמקשה שפיר דהא על מתניתין גופי' יש לדקדק זה דאי טומאת משקין דרבנן אמאי נקט בראשון אפילו בשני נמי נשמע מזה דכל היכא דלא מהני לטמא אחרים לא הוי תוס' אף דמוסיף לו טומאה דאורייתא דאל"כ מנ"ל לרבא לומר דלר"ע טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא דילמא לעולם דרבנן והא דהוסיף דמותר לעשות מפסול דאורייתא ראשון דאורייתא דהאי שמן אף דאינו מטמא אחרים דאורייתא דילמא טומאת עצמו אית ליה דמקבל טומאה מן הכלי שהוא אב הטומאה אלא ברור הדבר כל היכא דתרומה נפסל מן התורה באכילה מותר לגרום טומאה יותר דאין אנו מוזהרין עלי' וע"כ הא דנקט אי לאפסולי גופיה כל שאינו מטמא לאחרים פסול גופיה קרי ליה אלא דנפקא מיניה אם יש לגרום לטמאות אחרים וע"כ למ"ד דאוכל מטמא אוכל מוכרחים אנו לומר דדריש יטמא יטמא וכיון דדריש יטמא גבי אוכל דריש נמי כל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא יטמא לאחרים וס"ד דמקשה דלמ"ד דאין אוכל מטמא אוכל דאורייתא ע"כ לא דריש יטמא יטמא א"כ גבי משקין נמי לא דריש יטמא יטמא ואין משקין מטמאין לאחרים מדאורייתא ולפ"ז ניחא דלמ"ד אוכל מדאורייתא ה"ה דמשקין מטמאין מדאורייתא א"כ לא קשיא לדידי' מאי קמ"ל שלישי מותר לעשות שני היינו הך דהא הוסיף טובא דהתם גבי בשר קודש טמא וטמא אבל הכא גבי תרומה פסול וטמא וק"ל דמותר לגרום לו טומאה אף שיטמא לאחרים אבל למ"ד דאין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא וס"ד דמקשה דלא דריש יטמא יטמא ה"ה גבי משקין נמי לא דריש יטמא יטמא ואין טומאת משקין לטמא אחרים מדאורייתא וע"כ הא דהוסיף ר"ע בעדותו לא הוסיף לטמא אחרים מדרבנן דא"כ אמאי נקט בראשון אפילו בשני נמי משקין תחילה הוין מדרבנן אלא ע"כ דהוסיף בעדותו אף שגורמין טומאה חמורה לשמן עצמו פריך שפיר היינו הך ואי משום דמותר לעשותו אף שני דאורייתא דמ"מ מאי אהני לי' להאי שמן אי לאיפסולי גופיה הא פסיל וקאי ור' יהודה דיקדק במתניתין מדנקט בטמא מת דבנר של מתכות עסקינן ושלישי מותר לעשות ראשון וע"כ מדנקט בטמא מת ולא נקט בשרץ וממילא ידעינן כיון דמותר לעשות שני ולטמאות בטומאה חמורה ה"ה בראשון דלאיפסולי גופיה אין חילוק בין ראשון לשני אלא ע"כ דרבותא הוא אף שגורם לטמאות אחרי' ולעשות הנוגע במשקה שני משום דטומאת משקין דאורייתא דאף דלא דריש יטמא יטמא היינו לעשות טומאה כיוצא בה אוכל אוכל ומשקה משקה אבל אוכל משקה ומשקה אוכל דרשינן יטמא יטמא דמטמא מדאורייתא וכן משמע לקמן דף י"ח מפי' רש"י והמקשה לא אסיק אדעתי' הך דיוקא דר"י ולכך פריך המקשה שפיר לדידך ע"כ צריכין אנו לומר דהוסיף בעדותו משום דגורם טומאה לאחרי' דאל"כ לא משני מידי א"כ נוקמא בנר של חרס והוסיף דאלו התם טמא וטמא והכא פסול וטמא וקמ"ל דאף שגורם קילקול יותר שיעשה שלישי דבשלמא לפי מאי דס"ד דטומאת משקין לטמא אחרים מדרבנן וע"כ מדנקט בראשון ולא בשני ש"מ דאין עדותו בשביל שגורם לטמאות אחרים אלא על שמן גופיה פריך שפיר היינו הך דאין זה חידוש כיון דכבר אשמועינן דמותר לעשות משלישי שני דרבנן ה"ה מפסול דאורייתא שני דאורייתא דלאפסולי גופיה הא פסיל וקאי אבל עכשיו לר' יהודה דע"כ סבירא לך דעיקר חידושי' שיטמא אחרים דטומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא א"כ מאי דוחקי' לאוקמי' בגר שניטמא בטמא מת לוקמי' בנר של חרס ומאי הוסיף דאילו התם טמא וטמא והכא פסול וטמא וגורם טומאה לאחרי' ומשני רבא מתניתין קשיתיה כו' וכן הכריח רבא אחר זה מה דלא פירש רבי יהודא בפירוש דרבי עקיבא אית לי' על כרחך טומאה משקין מדאורייתא דאם כן קושית המקשה במקומה עומדת האי נר מאי קמהניא להאי שמן וק"ל: