פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה יג
נשאלתי מהרב המופלג מהר"ר משה וויינגראב בהיותו מגיד משרים בק"ק רוסטיץ וז"ל בדבר שנמצא בס"ת בפ' פנחס ולא תהי' עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה פתוחה וצויתי להוציא ס"ת אחרת ע"פ פסק הט"ז בי"ד סי' ער"ה ס"ק ה' שהשיג על הב"ח בזה דאם הניח ריוח במקום שאין לו להניח דזה פסול היותר פשוט אך אחד היה מפטפט כנגדי בכן יורני מכ"ת הדין עם מי תשובה הנה מתוך כותלי כתבו ניכר שלא דן על תחילת פרשה זו דמתחיל וידבר משה אל ה' לאמר יפקוד וגו' דזה מנה הרמב"ם בפירוש בכלל סתומה וע"כ לא דן אלא על פרשה שאחר פסוק כצאן אשר אין להם רועה דמתחיל ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע וגו' ופ' ויאמר הי' פתוחה ובאמת בספרים ישנים ובתקוני סופרים לא נמנא כאן לא פתוחה ולא סתומה אבל בקצת חומשי' ראיתי שגם פרשה זו פתוחה והאמת שהרמב"ם לא מנה אותה לא בכלל פתוחה ולא בכלל סתומה וכל תיקוני ס"ת שנדפסו מחדש ומישן נדפסו לפי דעת הרמב"ם וכל ס"ת בזמנינו כולם נכתבים ע"פ תיקוני' אלו לדעת הרמב"ם והנה קודם שנרד להכריע הדין עם מי צריכין אנו לברר דעת הב"ח מהיכן הוציא דין זה שס"ל להטור אם עשה פתוחה או סתומה בפרשה שאינו לא פתוחה ולא סתומה דכשירה וזה דלא כדעת הרמב"ם שכתב בפירוש בהלכות ס"ת בפ"ח דין ג' אם טעה בריוח הפרשיות וכתב פתוחה סתומה כו' או שהפסיק והניח פנוי במקום שאין פרשה הרי זה פסול עכ"ל וזה דוחק לומר שהטור חולק על הרמב"ם ולא יכתוב בפירוש שחולק עליו ויסמוך שנשמע מכלל דבריו וכדי להעמיד על דברי הב"ח וסתירת הט"ז מוכרחים אנו להעתיק קצת דברי הטור בסי' ער"ה אחר שכתוב דין פתוחה וסתומה כתב וז"ל ועוד יש בתיקון סופרים פרשה סדורה והוא שיכתוב שיטה עד חצי' ומתחיל בשיטה תחתי' כנגד הנחת העליונה ונראה שאם שינה בזה לא פסול כיון שאינו מפורש גמרא עכ"ל הטור ז"ל וכתב הב"י וז"ל וסדורה זו שכתבו בספר קדמונים לא ידענא אם יש לה דין פתוחה או דין סתומה והכריע שיש לה דין סתומה ואח"כ כתב וז"ל ומה שכתב רבינו ונראה שאם שינה בזה לא פסול כו' לא ידענא אהי' קאי דאי אפרשה סדורה קאי הא אם סתומה היא כדפרשי' ודאי שאם שינה ועשאה פתוחה פשיטא דפסולה ושמא רבינו ז"ל סבר דסדורה ענין בפני עצמו דכשם שיש פרשיות פתוחות וסתומ' כך יש אחרות שצריכ' לכתוב סדורות וכתב שע"פ שסדר הקדמונים כך הוא על פרשיות מיוחדת שצריך לכותבן סדורות אם שינה בהם וכתבן פ' או סתומ' לא פסיל כיון שאין זה של סדורות מפורש בהש"ס עכ"ל הב"י והשתא נדון ונבין תחילה דברי הב"י דקשיא לי' תחילה לפי סברתו דסדורה הוי כמו סתומה שלנו איך כתב הטור שאם שינה לא פסול דפשיטא דאם עשאה פתוחה דפסולה וע"כ צריכין אנו לומר שתחילה עלה בדעתו לפרש דסדורה שנהגו הקדמונים שעשו סדורה במקום שאנו עושים לתלמוד דידן סתומה סדורה שלהם הי' נקרא אצלם ג"כ סתומה ולכך קשיא לי' דאם שינה בזה ועשאה פתוחה פשיטא דפסולה ולא ניחא ליה למימר דשינה דכתב הטור מיירי שלא עשאה כצורת סדורה אלא כסתומה ולכך כשירה דזה מילת' דפשיטא היא דמהי תיתי לומר אם כתבה סתומ' במקום שהוא סתומה לתלמוד שלנו שיהי' פסול אדרבא על סדור הקדמונים צריכין אנו לדון ודי לנו שראוי לסמוך על קבלתם שזה ג"כ מיקרי סתומה אבל מהי תיתי ליפסול אם עשאה סתומה כדעת הש"ס וניחא ליה לומר דרבינו הטור ז"ל סבר דסדורה ענין בפני עצמו דכשם שיש פרשיות פתוחות וסתומות כך יש אחרות שצריכות לכתוב סדורות וכתב שע"פ שסדר הקדמונים כך היא על פרשיות מיוחדת שצריך לכותבן סדורות אם שינה בהם וכתבן פתוחות או סתומות לא פסול כו' ופשוט שמיירי שהקדמונים נהגו לעשות פרשה סדורה במקום שלדידן אין בו פרשה כלל וסמכו על קבלתם לעשות סדורה והוא עשאה פתוחה או סתומה במקום הזה וס"ד למפסל משום דלא נעשה לא כתיקון הקדמונים ולא כתיקון התלמוד שלנו קמ"ל בזה כיון דסדורה אינו מפורש בש"ס ואף שאנו סומכים על קבלת הקדמונים מ"מ אין להם קבלה שיפסול אם שינה פרשה זו דלא נזכר בש"ס אלא שינוי פתוחה וסתומה אבל סדורה לא נזכר בש"ס ודי לנו לעמוד בקבלות הקדמונים לכתוב לכתחילה סדורה אבל לא לפסול אם שינה לצורה אחרת ולא ניחא לי' למימר דאם שינה שלא עשה כלל ריוח לפרשה זו דזה פשיטא דכשרה דהא עשה כפי תלמודא דילן ולא איצטריך לי' לאשמועינן זה דמילתא דפשיטא היא ומזה למד הב"ח כיון דלדידן אין בו פרשה כלל רק מנהג הקדמונים לעשות סדורה והוא לא עשאה כמנהג הקדמונים אלא עשאם פתוח' דכשירה ה"ה לדידן במקום שאין שם פרשה כלל ועשאה פתוחה דאינו פסולה ומזה למד הב"ח שהטור חולק על הרמב"ם וכתב הט"ז דלא דק דזה פסול היותר פשוט וכתב שאי אפשר לפרש שעשו הסופרים פרשיות חדשות דא"כ היו לו להב"י לומר דכוונות הטור שאם שינה ולא עשאה שם פרשה כלל דכשר אלא פי' הברור בזה שיש מקצת פרשיות בהורה שלתלמוד שלנו הוין פתוחות או סתומות ולתיקון הסופרים הוין סדורות וכתב הטור על זה שאם שינה הסופר מתיקון זה ולא עשאן אלא פתוחות או סתומה כשר כיון שאין מוזכר בגמ' סדורות וזה פשוט כוונות הב"י שכתב לפי דעת הטור שאם שינה בסדורות לפי תיקון הסופרים ועשאן פתוחות או סתומה דלא פסול עכ"ל וע"כ צריכן אנו לומר לפי דברי הט"ז מה שכתב הב"י דשמא רבינו ז"ל סבר דסדורה ענין בפני עצמו דכשם שיש פרשיות פתוחה וסתומה כך יש אחרות שצריכות לכתוב סדורות האי אחרת לאו פרשה אחרת מה שלדידן אין בו פרשה כלל אלא פרשה אחרת קרי ליה אותן פתוחות או סתומת גופא לתלמוד דילן הם עושין צורה אחרת לאלו הפרשות לא פתוחות ולא סתומה אלא סדורה אלא דמעיקר' ס"ד דב"י דסדורה הוי לדידהו ג"כ כמו סתומה ודחה פי' זה וניחא לי' שהם עשו צורה אחרת בקצת פרשיות מה שלדידן פתוחות או סתומה עשו הם סדורה ולדעתי הוציא דברי הב"י מפשטן חדא דכבר כתבנו דא"כ מאי קמ"ל בזה פשיטא דכשירה כיון דעשאה פתוחה כמו לתלמוד שלנו איך יעלה על דעת לפסול אדרב' על סדור הקדמונים צריכן אנו לדון אם יש לסמוך עליהם נגד תלמודא דילן ופשיטא אם עשה פתוחה כתלמודא דילן דכשירה ועוד לפי דברי הט"ז אמאי צריך הב"י לנוד מסברא קמייתא הי' לו לעמוד בסברתו דהאי סדורה היא סתומה לדידהו ואם שינה קאי שאם לא עשאה כסדורה שלהם אלא כסתומה שלנו דכשירה אלא ע"כ דפשיטא לי' דזה כשירה א"כ יש קצת סתירה בדבריו ה"נ היכא שהם הי' עושים צורה אחרת לפרשה פתוחה או סתומה שלנו ואחד כתב כתלמודא דידן מהי תיתי ליפסול וכל עין רואה ואוזן שומעת יראה וישמע ששגג בזה בהבנת הב"י ועיקר כמו הבנת הב"ח ופשיטת לישנ' דהב"י דקאי על פרשות אחרות במקום שלדידן לא הוי פרשה כלל ועם כל זה לעיקרא דדינא הדעת מכרעת כדברי הט"ז דאם הניח מקום פנוי במקום שאין בו פרשה כלל דפסול גמור הוא כדעת הרמב"ם ז"ל דאף לפי הבנת הב"ח דברי הב"י בדברי הטור אין ראי' כלל לדבריו דאף דמכשיר הטור באם שינה ולא עשאה סדורה כתיקון הסופרים אלא פתוחה או סתומה דכשירה דווקא התם דסומכין אנו על קבלתם לעשות סדורה כמו דלפעמים סומכי' אספרי חצונים נגד הש"ס כמו דאיתא במגילה סוף פ' בני עיר לענין הפטרת ר"ח אב שחל בשבת דקאמר תלמוד' דמפטירין חדשיכם ומועדיכם ואנו סומכי' על פסיקת' ומפטירין שמעו ה"נ סומכים על סדר קדמונים לכתוב ע"פ סדורה אבל אם שינה לא פסול כיון דעכ"פ היה להם קבלה שצריך להיות התחלת הפרשה במקום זה ובפתוחה וסתומה גופא אי לאו דאמרו בש"ס פתוחה לא יעשה סתומה כו' ה"א אף דלכתחילה יש לכתוב פתוחה מ"מ אם שינה וכתבה סתומה דכשירה א"כ ה"נ אף דאנו סומכים עליהם לעשות במקום דלדידן לא הוי פרשה לעשות סדורה אבל זה לא קיבלו דאם שינה מסדורה לפתוחה או לסתומה דליפסול ולכך מכשרינן אבל במקום דאין לנו שום קבלה שיהי' פרשה בפני עצמו והוא עשאה ריוח בפרשה בפני עצמו בזה לא עלה על דעת הטור להכשיר וחס לנו לומר על רבינו הטור שיחלוק על הרמב"ם ברמז ולא יביא דעת הרמב"ם ויחלוק עליו בפירוש ויתן טעם לדבריו א"כ אין לנו לזוז מפסק הרמב"ם בפרט שלא מצינו שום פוסק חולק עליו בפירוש ונראין דברי הט"ז בדין זה ויפה הורה מכ"ת לפי סברתו שלא מצא שיהי' כאן פרשה בשום ספר שדברי הט"ז עיקר להלכה איברא נ"ל דווקא אם הניח ריוח במקום שאין פרשה כלל אבל בנידון הנ"ל ראיתי כמה חומשים דפוס שפתי חכמים אמשטרדם וכן דפי' אמשטרדם ג' תרגו' ודפוס ווינציאה שיש כאן פתוחה נראה דאין לפסול בדעבד שכבר הכריע רמ"א שאם נמצא ס"ת שאינו כתובה לדעת הרמב"ם שאין לפוסלה כי יש גדולים שיש להם סבר' אחרות בזה ואף שהש"ך כתב אבל אם ידוע שהוא טעות סופר שטעה ושינה מסדר הרמב"ם במקום שאין שום פוסק חולק עליו נראה דפסולה היא אף בדעבד עכ"ל מ"מ אף אנו נאמר דהני חומשים שנדפסו בודאי מצאו כן בספרים ישנים דדוחק לומר עשאהו המדפסים מדעתם לציין פתוחה במקום שאין פרשה כלל דמה להם הנאה בזה ולטעות בהן יתיר לא חיישינן ומסתמא כן נמצא כן היה בספרים ישנים ואין ראי' מתיקון סופרי' ישנים וחדשים שנדפסו וס"ת שלנו נכתבים בזמנינו ע"פ תיקונים ההם שהם אליבא דהרמב"ם אבל בזה יש לנו לסמוך ולומר שבודאי כמה גדולים ס"ל כן ומי שסומך עליהם בשעת הדחק בדעבד לא הפסיד הנלפע"ד כתבתי אהובו דמכתם. מאיר חונה בק"ק פרוסטיץ: