פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה י
סוכה דף כ"ב ע"א רב תני חדא שמואל תני תרתי א' אביי לא שנו אלא שאין בין זה לזה ג' טפחים והקשו המשכילים בל"ז הי' לאביי לומר הך לא שנו על מימרא דרב ושמואל ונראה לתרץ דע"כ יש לדקדק הא דמקשה הש"ס דיוקי דמתניתן אהדדי דהכא קתני צילתה מרובה מחמתה כשירה הא כי אהדדי פסולה ובאידך פרקין תני חמתה מרובה פסולה הא כי הדדי כשירה ומשני הא דדייקינן הכא כי אהדדי פסולה מיירי בסכך למעלה וקשה לשמואל מנ"ל לומר הכי דילמא הא דקתני הכא צילתה מרובה מחמת' הא כי הדדי פסולה קאי אסוכה מדובללת שהוא קנה עולה וקנה יורד ואשמועינן מתניתין הכא בעינן דווקא צילתה מרובה מחמתה הא בסוכה עני' אפילו למעלה כי הדדי כשירה אלא ע"כ צריכין אנו לומר כיון דאמרינן בפחת בפחות מג' רואין כאלו היא מסוככת בשוה וכן ברחבה טפח אמרינן חביט רמי כאלו מסוככת בשוה א"כ ע"כ הדין נותן שלא ישתנה דין סוכה זו משאר סוכה המונחת בשוה דזה הילכתא נינהו לומר בפחות מג' כלבוד וברחבה טפח אמרינן חביט רמי א"כ הדין נותן כל מה שכשר בשאר סוכה יהיה כשר בסוכה זו וא"כ י"ל לשמואל תרתי קתני שני רבותות חדא דאמרינן רואין כאלו הקנים שוכבים בשוה ועוד רבות' שאפילו אם אמרינן רואין והיו שוכבים הקנים בשוה היתה סוכה עני' אפ"ה כשירה כיון שהיו שוכבים היה צילתה מרובה מחמתה וא"כ לשמואל ממילא נשמע תרתי במתניתין דליכא למימר הא דתני צילתה מרובה דווקא על סוכה שהיא קנה עולה קנה יורד וקשה כיון דאמרינן ע"כ הילכתא רואין הוי כאלו היו מונחים בשוה וכשם ששם כי הדדי כשירה ה"נ הכא ולמה תני צילתה מרובה אלא ע"כ דאשמועינן הא כי הדדי פסולה א"כ ממילא נשמע תרי בבי במתניתין חדא דאמרינן רואין וחדא דגבי סוכה עני' בעינן למעלה דווקא צילתה מרובה מחמתה:
והשתא ניחא בל"ז במימרא דרב שמואל הייתי סבר שטעמא דשמואל שאמר קנה עולה וקנה יורד כשר מטעם כיון דחמה בראש כל אדם צילתה מרובה מחמתה ואף שבשאר היום חמתה מרובה מ"מ כשירה כדפי' התוס' ולפ"ז לא רצה אביי לומר לא שנו שלו דהוא סבר דמטעם זה יש להכשיר אף בגבוה יותר מג' אבל עכשיו דתני שמואל תרתי וקשה מאי דוחקי' למיתני תרתי וע"כ יקשו הדיוקים אהדדי ליתני חדא וצילתה מרובה מחמתה קאי על סוכה מדובללת שהיא קנה עולה וקנה יורד ואף שבכל יום חמתה מרובה כשירה כשהיא צילתה מרובה באמצע היום ולכך בעינן צילתה מרובה ופסול כי הדדי ומשנ' דלעיל דתני חמתה מרובה הא כי הדדי כשירה מיירי בסוכה עני' שכל היום הצל והחמה בשוים וע"כ הבין אביי דטעמא דשמואל דמכשיר הך סוכה קנה עולה וקנה יורד לאו משום כיון דהחמה בראש כל אדם צילתה מרובה דלא חשיב למעלה מג' סכך להצטרף אלא ע"כ הטעם משום רואין או תוך ג' כלבוד או ברחבה טפח דאמרינן רואין והוי כשאר סוכה כשירה וממילא נשמע תרתי דליכא למימר חדא קתני דלא ליתני כלל צילתה מרובה וליתני רק בבא דרישא קנה עולה וקנה יורד דכשירה וידענא הכשר סוכה מפירקין דלעיל דתני חמתה מרובה הא כי הדדי כשירה ואין לומר דתני הכא דווקא צילתה מרובה הלא אם אמרינן רואין הוי סוכה זו כשאר סוכה הכשירה בכל דינים שוים אלא ע"כ לדיוקא אתי הא כי הדדי למעלה פסולה וע"כ בסוכה עני' וממילא נשמע תרתי בבי במתניתן א"כ שפיר אמר אביי לא שנו וכו' ובזה נתישב קושית הט"ז שהניח בצ"ע בסי' תרל"א סק"ד ע"ש שלדברינו ברורה הסוגי' כשמש באין גימגום וק"ל: