פנים מאירות חלק א· רבי מאיר איזנשטאט
שאלה ו
כתב הב"י בא"ח סי' רכ"ה וז"ל וכן תאנים לבנים ותאנים שחורים תרי מיני נינהו לענין העלאת תרומה וה"ה לענין זמן עכ"ל וע"פ זה פסק בש"ע דיש לברך על שני מיני גודגדניות זמן על כל אחד ואחד בפני עצמו ומה מאוד תמוהים דברים אלו דהא לענין העלאת תרומה פלוגתא דר"י ור"א בפ"ד דתרומות משנה ח' וטעמ' דמ"ד אין מעלין משום דלא נכנסו כלל לספק כמו דעיגולים אינם מעלים את המלבנים אבל לענין מיני חדא מינא הוא ותדע דהא בפ' ב' משנה ד' תנן אין תורמין ממין על שאינו מינו וקאמר כל מין תאנים אחד וכל מין חטים אחד ופי' הברטנורה אף דאיכא שחורות ולבינות מ"מ מין אחד הוא ולמה יהיו חלוקים לענין זמן וזה זמן רב בימי חורפי הקשתי קושיא זו ושמעתי מפי מחותני הגאון מהר"ש שגם הוא הרגיש בזה ואמר שהלכה זו עקורה ולאו דסמכ' היא מ"מ לבי מהסס בדבר זה אם הלכה כסתם משנה זו דהא סתמא דתלמודא פריך בחולין דף קל"ו ע"ב אי מה תרומה ממין על שאינו מינו לא אף ראשית הגז ממין על שאינו מינו לא וגבי תרומה מנ"ל דתניא היו לו שני מיני תאנים שחורות ולבינות וכן שני מיני חטים אין תורמין ומעשרין מזה על זה ר' יצחק אומר משום ר' אלעאי בש"א אין תורמין ובית הילל אומרים תורמין ופירש"י דת"ק פליג אדר' יצחק ואמר דלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה דתרי מיני נינהו עכ"ל ומדפריך סתמא דתלמודא ש"מ דהילכתא כת"ק דלא נחלק ב"ה בדבר זה והוו שני מינים והוי כסתם ואח"כ מחלוקת דאין הלכה כסתם ויש לתמוה על הרמב"ם שפסק בפ"ה מה"ת דין ג' כסתם משנה זו וכן בי"ד סי' של"א סי' נ"ג פסק בש"ע דכל מין חטים וכל מין תאנים מין אחד הוא וצ"ע: