פני משה על תלמוד ירושלמי ראש השנה· רבי משה מרגלית
פרק ב · הלכה ג
מתני' חצר גדולה היתה בירושלים ובית יעזק היתה נקראת. לישנא דקרא ויעזקהו ויסקלהו וכדאמר בגמרא ששם היו עוזקין את ההלכה שהיו בוררין לההלכה ומעמידים אותה על בורי' כדרך שנאמר ויעזקהו מנקהו מן האבני' והפסולת ומסקל אותן החוצה כדי שיהא הכרם יפה ומתוקן:
מתני' בראשונה לא היו זזין משם כל היום. העדים שבאו בשבת להעיד מחוץ לתחום:
גמ' מהו בית יעזק וכו'. כדפרישית במתני':
גמ' בראשונה לא היו זזין משם כל היום ממקומן. ואפי' באותה חצר:
בכלים. שבאו מחוץ לתחום משחשיכה. בלילי שבת:
ככלים ששבתו בחצר שמותר לטלטלן בחצר. כולו:
תני. בחדא ברייתא אף בא למול את הקטן מחוץ לתחום יש לו ג"כ אלפים אמה לכל רוח וכדמסיק ואזיל דהך ברייתא דר"א היא דאמר בפרק המילה כורתין עצים וכו' ולעשות כלי ברזל דס"ל מכשירי מילה דוחין את השבת כמילה עצמה והלכך משכחת לה שזה בא לכתחלה מחוץ לתחום ומביא כלי ברזל בידו למול את הקטן או שאין כאן אחר למול כ"א זה: