פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין· רבי משה מרגלית
פרק ג · הלכה יא
מתני' קידשתי את בתך כו'. איידי דתני להני בבי דלעיל תני נמי להא ואע"פ שהיא משנה שאינה צריכה ובכל הני דהיא אומרת קדשתני מבקשים ממנו ליתן גט כדי להתירה כדקאמר בגמרא ואם מעצמו נתן גט כופין אותו ליתן כתובה:
גמ' מפתים אותו ליתן גט. אהיא אומרת לא קדשת אלא אותי קאי וכן בקדשתני דלעיל אבל אין לכופו ליתן גט דלא ניחא ליה ליתסור בקרובותיה משום אחות גרושתו:
וכופין אותו ליתן קנס. כלומר ואם מעצמו נתן לה גט כופין אותו ליתן כתובתה מקנסא ולא מדינא:
הגע עצמך שהיה חבר. והיה יודע דין זה שחייב ליתן גט וקנס וקדם עצמו והלך ונשא את אחותה מהו:
מוציאין את הודאי מפני הספק. אפי' הכי מוציאין ממנו אחותה שהיא נשוא' ודאי מפני הספק שמא לאחותה קדש בתחלה ואף על פי שקדם עצמו אסורה זו עליו מספק: