אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין· רבי משה מרגלית

פרק ג · הלכה י

הלכה ט

מתני' האומר לאשה קדשתיך כו'. אצטריך תנא לאשמועינן באומר קדשתיך ובאומרת קדשתני דאי אשמועינן באומר לאשה קדשתיך שהוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ה"א דינא הוא דלא מיתסרא איהי בקרוביו דאיהו שקורי קא משקר דגברא לא איכפת ליה אם אוסר עצמו חנם בקרובותיה ומשקר ואומר קדשתיך אע"פ שלא קדשה אבל איהי כי אמרה קדשתני דאסרה נפשה אכולי עלמא עד שיתן לה גט אי לאו דקים לה לא הוי אמרה וס"ד דנתסר איהו על פיה בקרובותיה ואפילו יהב לה גט קמ"ל:

קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי. דלא תימא מאחר שהאב נאמן על בתו מן התורה תהא האם נאמנת על בתה מדרבנן קמ"ל דאינה נאמנת:

גמ' מסתברא דלא יהוי ר"מ פליג אהכא. אסיפא דמתני' קאי קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי דקתני מותר בקרובו' קטנה ומסתבר' דאפילו ר' מאיר דמחמיר בספק קדושין דקאמר במתני' דלעיל כולן אסורות כו' מספק מודי בהא שאין אמה נאמנת על הבת ולא מחמרינן לאסרו בקרובותיה מספק:

כל גרמיה אמרה. כל עצמו של דבר ע"כ אתה אומר דר' מאיר פליג:

מה אין תמן שבכלו'. כלום קרי להספק דמספקא לך כלום זו קדש או זו וכלומר מה אם התם שיש כאן ספקות הרבה גדולות וקטנות דבכל כת יש גדולות וקטנות ואיכא למימר דכולי האי לא מחית אינש נפשיה לספיקא ולקרא כל הכת הראשונה גדולות לגבי השני' ובכת שניה גופה לאסור כלן חוץ מן הקטנה שבהן דכולן גדולות אצלה ואפ"ה מחמיר ר' מאיר בספק:

כאן שבכלום. הכא בספק דמתני' שאין כאן ספק אלא גדולות אצל קטנות שאינו אלא ספק אחד אם הגדולה קדש או הקטנה קדש לא כל שכן דר' מאיר פליג ימחמיר בספק לאסרו בקרובות קטנה:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה