אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי משה מרגלית

פרק ב · הלכה ו

הלכה ה

מתני' אין שורן את המורסן. במים צוננים וכ"ש בפושרין כדי לתת לתרנגולין מפני שממהרין להחמיץ אבל חולטין אותן במים רותחין שכל זמן שהן רותחין אינם מחמיצין והאידנא נהיג עלמא איסורא אפילו בחליטה ברותחין:

שתוליך בידה למרחץ. לשוף בו בשרה מפני שמחמין בשרייה:

אבל שפה היא על בשרה. במורסן יבש. ואף על פי שהזיעה יוצאת על בשרה דזיעת אדם אינה מחמצת:

לא ילעוס. לא יכוס בשיניו:

מפני שהן מחמיצות. מחמת הרוק שהרוק מחמיץ הוא:

גמ' תני וכו'. בתוספתא היא בריש פ"ק דחלה ומייתי לה הש"ס שם על המתני' המעיסה והחליטה דהתם:

והכא. דקתני במתנית' אבל חולטין סתמא ולא אשכחן עלה לחלק אלא בין חמין לתוך מורסין ובין מורסין לתוך חמין מותר בשיש בהן שמנונית בהחמין והלכך לעולם מותר:

מלוגמא. מקמח שנעשית לרפואה ונסרחה עד שנפסלה מאכילת כלב:

בשנתחמצה ואח"כ נסרחה. דמכיון שכבר נתחמצה מקודם חל עליה חובת הביעור:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה