פני משה על תלמוד ירושלמי עבודה זרה· רבי משה מרגלית
פרק א · הלכה ח
מתני' אין מוכרין להם במחובר לקרקע. דכתיב לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע שלא יהא מוכר לו במחובר אלא לאחר שיקצץ אבל כל זמן שהוא מחובר נותן לו חנייה בקרקע:
על מנת לקוץ. וקוצץ בפניו והלכה כר' יהודה:
גמ' אף בהמה גסה במחלוקת. אי נימא דבמכירת בהמה גסה ג"כ פליג ר' יהודה וס"ל דמוכר לו על מנת לשחוט כי היכי דס"ל במחובר לקרקע דמותר למכרו על מנת לקוץ:
אשכח תני. וקא פשיט ליה הש"ס דאשכחן ברייתא בתוספתא בהדיא דמוכר לו על מנת לשחוט ור' יהודה היא: