פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה· רבי משה מרגלית
פרק ב · הלכה ד
מתני' לוח. של עץ:
נייר. של עשבים שכותשין אותם ומדבקין אותן בדבק שקורין גלי"ד ועושים כמין עור:
דפתרא. עור שאינו מעובד כל צרכו דמליח וקמיח ולא עפיץ שהיו מעבדין הקלפים בעפנים שקורין גלי"ש:
בספר. בקלף:
קומוס. שרף האילן ומתוכו כמים. קלקנתום. אדרימונ"ט והוח צבע הרצענין:
ולא בכל דבר שהוא רושם. ונבלע בקלף ואינו יכול למחוק וקומוס וקנקנתום עבדי רושם:
אלא בדיו. שהוא בלא קנקנקום ויכול להמחות:
גמ' מהו שתטמא את הידים. אם יש בה משום קדושה ודמי לשאר ספרים שגזרו חכמים שיטמאו את הידים:
הרי זה שאלה. בניחותא וצריך להתיישב בדבר:
אינה שאלה. דודאי לא מטמאה דכלום גזרו כו' לא מפני קדושתן כדמפרש עעמא בי"ח דבר שבתחילה היו מצניעין אוכלין דתרומה אצל ס"ת ואמרו האי קדש והאי קדש כיון דקחזו דאתו לידי פסידא גזרו ביה רבנן טומאה:
וזו למחיקה ניתנה. מתחילה ואין בה משום קדושה:
לא צורכה דלא הואיל וניתנה למחיקה. דלא כמו אלא כלומר דמהאי טעמא קא מיבעיא ליה הואיל וניתנה למחיקה ואפ"ה אפשר דאית בה משום קדושה חלא גזירת הכתוב הוא על המחיקה ואי לא הוי ניתנה למחיקה לא הוה מספק' ליה דודאי יש בה משום קדושה:
כמה אותיות כו'. אם כתב הכהן במגילת סוטה אותיות שלא לצורך כמה הן שיהא חייב על המחיקה דבחנם נמחקו:
טעמון דב"ה. דצריך שתי אותיות כדי לכתוב יה מהשם כלומר דאינו חייב אלא על מחיקת השם והילכך צריך שתים:
ר' יודן בעי כתב מפיו. שלא היה פרשת סוטה כתובה לפניו כדאמרינן לעיל שצריך שיהא קורא ממה שכתוב לפניו אלא מפיו כתב מאי:
ומחק בעפר. זו בעיא אחריתא אם לא מחק במים אלא בעפר אי הוה מחיקה בדיעבד ולא איפשיטא:
היה כותב ראשון ראשון. שכתב אות אחת ומחק וחזר וכתב ומחק מהו ולא איפשיטא:
מכיון. דאמר קרא דלמחיקה ניתנה מאי איכפת לן אם כתובה על עור בהמה טמאה:
רואה אני את כו' גרסינן. שמא כו' דה"ט דאין כותבין דשמא תאמר איני שותה ואמרינן לקמן פ"ג דמגילתה נגנזת ויהא גנאי לשם שיהא גנוז על עור בהמה טמאה:
הכא. בסוטה כתיב ספר והכא בגט נמי כתיב ספר דכתיב וכתב לה ספר כריתות:
הכא. מ"ש בגט דאת אמר כל דבר שהוא בתלוש כשר כדאמרינן פ' ב' דגיטין:
והכא אמר הכין. דאין כשר אלא מגילה:
דכתיב בספר. דמשמע בספר הידוע שכותבין עליו ס"ת אבל התם גבי גט לא כתיב אלא ספר:
וכתב יכול בדיו כו', כלומר בדיו שיש בו כל הדברים הללו א"נ כשם שדיו כשר כך הם כשרים:
ת"ל ומחה. ואילו אין יכולין להימחות:
ת"ל וכתב. ובמשקין לאו כתב הוא:
ואיזו זו. דיו שאין בו קלקנתום:
והתני. אם מחק פרשת סוטה מתוך הספר תורה כשר וסתם דיו שכותבין בו ס"ת מטילין בו קלקנתום:
תיפתר. כר"מ דאמר כשהי' אצל ר' ישמעאל לא היו מטילין כדאמר בבבלי בפרקין דלקמן דף כ' בברייתא קמייתא אליבא דר' ישמעאל: