אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה· רבי משה מרגלית

פרק א · הלכה ג

הלכה ב

מתני' אלו אסורות לאכול בתרומ'. לעולם ואפילו היא בת כהן ואלו שאר סוטות אינן אסורות אלא עד שישתו וימצאו טהורות:

האומרת טמאה אני לך. מפרש בגמ':

ושבאו לה עדים שהיא טמאה. ואפי' לאחר שתשתה ולא בדקוה המים לפי שאשה שיש לה עדים שנטמאה ואפילו הן במדינת הים אין המים בודקין אותה כדדריש בבבלי דאמר קרא ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה דליכא דידע בה לאפוקי הא דאיכא דידעי בה והה"ד לעד אחד דכל מקו' שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים:

ושבעלה בא עליה בדרך. דשוב אין המים בודקין אותה דכתיב ונקה האיש מעון בזמן שהאיש מנוקה מעון שלא בא עליה מאחר שנאסרה עליו לאחר סתירה אז האשה ההיא תשא את עונה אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו:

שני תלמידי חכמי'. שיודעי' להתרות בו:

שמא יבא עליה בדרך. שצריך להשקותה בירושלים בב"ד הגדול כדלקמן:

בעלה נאמן עליה. שלא יבא כדמפרש טעמא בגמרא ואין הלכה כר' יהודה:

גמ' מתני' לא כמשנה הראשונה. דודאי כמשנה ראשונה אתייא דהא תנינן בשלהי נדרים בראשונה היו אומרים דאלו שלש נשים נאמנות האומרת טמאה אני לך וכדמוקי התם באשת כהן שאומרת נאנסתי דיוצאת ונוטלת כתובה ואסורה בתרומה דהא זונה היא ואפי' באונס והתם אמרינן חזרו לומר שאינה נאמנת ואוכלת בתרומה וכרב ששת בבבלי שם ומתני' דקתני האומרת טמאה אני אסורה בתרומה כמשנה ראשונה ולא כמשנה אחרונה היא בתמי':

ואפי' ואפי' תימא כמשנה האחרונה. ושאני הכא דיש רגלים לדבר שנסתרה אחר הקינוי:

פרט לשקדמה שכבת זרע אחרת לאישך. כגון שנטמאה בעודה ארוסה:

כענין שנאמר מלבד עולת הבוקר. כלו' האי מבלעדי דרשי' על קודם כמו מלבד וגו' דפרשינן על תמיד שיהא קודם למוסף:

והא תנינן. על מתני' פריך דקאמר אם בא עליה בעלה בדרך אין המים בודקין אותה:

שהיא מקבלת את בעלה. דאלמא דהמים בודקין אותה ואפי' לאחר ביאת הבעל:

כאן בשאינו יודע. בשעת ביאה שנסתרה דמנוקה מעון קרינן ביה:

שלח בתר אתתי'. שנשבית ושלח להביאה. תלת תלמידין. דבדרך לא סגי בשנים עד דאיכא שלשה דוקא כדרב בבבלי דף ז':

ובעלה. עמהם שהרי הוא מעלה אותה:

ולא היה מתייחד עמה. לפי שהיה כהן ושבויה אסורה לכהן:

יגעתי באנחתי. להוציאה מבית השביה ומנוחה וגו':

הרי הוא נאמן עליה. ואין צריך להעמיד עדים אצלו:

זו שאין חייבין עליה כרת. אלא בלאו כדדריש ביבמות פ"ק לא יוכל בעלה הראשון וגו' אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה:

שיש לה היתר לאחר איסורה. ואין יצרו תוקפו:

שאין לה היתר. אם תמצא טמאה ולפיכך לבו רודף אחריה:

מים גנובים. כלומר דבר האסור לו יצרו רודף אחריו:

גזירת הכתוב הוא. דבעלה מביאה כדכתיב והביא האיש וגו' ונאמן עליה:

ובלבד בעדים. עמו דוהביא האיש דרשינן דהאיש משקה ולא הב"ד:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה