פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי משה מרגלית
פרק יא · הלכה ח
מתני' המודר הנאה מחתנו. שהוא הדיר הנאה מחתנו והוא רוצה ליתן לבתו מעות:
ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן. ותנאו קיים ולא קנה הבעל ואע"ג דבמתנה זו מצילו מן הטורח שהרי אשתו ניזונת מן המעות הללו ומזונותיה היו עליו אצולי מטרחא אינה חשובה הנאה:
גמ' תני. בברייתא ולא ליך כלומר שצריך נמי לומר לה שלא יהא ליך רשות בהן לעשות מה שתרצי אלא מה שאת נושאת ונותנת בתוך פיך אמר רבי מאן תנא ולא ליך רבי מאיר היא דר' מאיר עושה יד העבד כיד רבו ויד האשה כיד בעלה ומה שזכתה האשה זכה בעלה כדאמר בפרק קמא דגיטין ובקידושין ולפיכך טעמא מפני שאמר ולא ליך מותרת ליזון מהן הא אם לא אמר ולא ליך הרי זכתה בהן לכל דבר ומה שזכתה אשה זכה בעלה והוי כמי שקנה הבעל מיד האב: