אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי משה מרגלית

פרק יא · הלכה ז

הלכה ו

מתני' יודע אני שיש נדרים. שאדם יכול לנדור אבל איני יודע שיש מפירין שהבעל יכול להפר שום נדר ואחר כך נודע לו שהפרה מועלת:

יפר. בתוך אותו יום שנודע לו דעד ההוא יומא לא קרינן ביום שמעו:

יודע אני שיש מפירין. שיש מקצת נדרים שהבעל מיפר אותן אבל איני יודע שזה נדר שהוא מאותן הנדרים שהבעל מיפר:

רבי מאיר אומר לא יפר. לאחר זמן לכשיודע לו שזה נדר הוא שהבעל מיפר דכיון שידע בטיב הפרה ולא היפר פושע הוא אף על פי שלא ידע שזה נדר מה איכפת ליה היה לו להפר ואיכא מקצת שמיעה ככל שמיעה:

וחכמים אומרים יפר. דסברי הואיל ולא ידע ביומא קמא שזה נדר לא מיקריא ביום שמעו דמקצת שמיעה אינה ככל שמיעה והלכה כחכמים:

גמ' טעמא דרבי מאיר. דאמר לא יפר משום דאמרינן עילה היא שמצא הבעל עליה דהרי היה יודע שיש מפירין ומה איכפת ליה אם זה נדר או לא אלא רוצה הוא שתדור כדי לבקש עילה ולומר אי אפשי באשה נדרנית ויגרשנה לפיכך פושע הוא ואינו יכול להפר:

דלא כן היה לו להפר משעה ראשונה גרסינן. ולגי' הספר אפשר לפרש דאדרבנן קאי וגרסינן ורבנן דלא כן כו' כלומר דלא חיישי להכי דאי משום זה הרי בידו לגרשה כשירצה אלא הא דלא הפר משום דלא ידע שזה נדר הוא:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה