אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי משה מרגלית

פרק ו · הלכה ג

הלכה ב

מתני' דג דגים שאיני טועם. לא דג ולא דגים והכל במשמע:

בטרית טרופה. דג ששמו טרית חותכים אותו חתיכות חתיכות ומוכרים אותו ויש לו שם בפני עצמו ואינו בכלל דג ודגים:

ציר. מים היוצאים מדגים המלוחים:

צחנה. תערובת מיני דגים טרופים נקראים צחנה:

ובמורייס. שומן היוצא מדגים מלוחים לפי שאין עיקר ממשות הדג מובלע בהם:

גמ' הוון בעיי מימר כו'. מפורש לעיל פ"ב ע"ש:

דג. גדול משמע:

אינו אסור אלא בכלכיד. כמו כילכית שם דג קטן:

ייבא כהאי דאמר ר"ז. כל דג שאני אוכל והוא פחות מליטרא כאלו כלכית אני טועם ש"מ דג שהוא פחות מליטרא קטן הוא:

ומותר בטרית טרופה הא בטרית שאינה טרופה אסור. ואע"פ דשם מין אחר הוא:

לית הדא פליג על ר' יוחנן. מי נימא דפליגא אדר"י דאמר הולכין בנדרים אחר לשון בני אדם וטרית לאו בכלל דג הוא:

ומשני לית אורחיה. וכי אין דרך ב"א לומר לחבירו קח לי דג א' והוא לוקח לו כלכיד א' וא"כ כל הדגים בכלל לשון בני אדם הם אלא דטרית טרופה ה"ט דמותר שלא היה דעתו אלא על השלימי':

ר' אבין שמע לה. מן הסיפא דמתני' דקתני הנודר מטרית טרופה מותר בציר ובמורייס בלבד הא בשאינה טרופה אלא שהם תערובת דגים כמו צחנה אסור ואמאי והא מטרית נדר לית הדא פליגא כו' ומשני וכי לית אורחא דב"נ מימר לחבריה זבין לי טרית והוא זבין ליה צחנא אלמא כל תערובת דגים בכלל טרית הן וכן בבבל קורין לטריתא צחנא:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה