אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי משה מרגלית

פרק ו · הלכה ב

הלכה א

מתני' ממעשה רתחתה. מפרש בגמרא:

אלא מן הכבוש של ירק. דסתם כבוש של ירק הוא:

כבוש שאיני טועם. משמע כל מיני כבוש כיון שהזכירו בלא ה"א הידיעה וכן שלוק צלי מליח:

דברי ר' יודה. ובסדר המשנה בבבלי לא גריס ר"י אלא גבי צלי:

גמ' כגון חילק'. שחולקין כל גרעין החטה לשני' טרגיס לג' וטסני לד סולת כו' לפי שדרכן להרתיחן ולבשלן הרבה ודברים אלו נקראים מעשה קדירה ולא דברים אחרים אבל אם אמר קונם היורד לקדרה אסור בכל דברים המתבשלים בקדירה דכלהו בכלל היורד לקדירה הן:

מן היורד לקדירה אסור ביורד ללפס. לאלפס כדמפרש טעמא שכל היורד לקדירה יורד לאלפס שמבשלין אותו קצת בקדירה ומניחין באלפס לטגן וכשירד לאלפס כבר ירד מקודם לקדרה:

ויש שיורד ללפס. מתחילה ואינו יורד כלל לקדירה ולפיכך מן היורד ללפס מותר ביורד לקדרה:

כגון החל מן נוניה. השרף ומתוק של מין הירק שקרוי נוניה. בפ' תולין דף ק"מ ש"מ האי נוניא מעלי לתחלא:

הנודר מן האפוי כו'. ברייתות בבבלי דף נ"א:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה