פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי משה מרגלית
פרק יג · הלכה ו
מתני' העורר על השדה. ראובן מערער על שדה שביד שמעון ואומר לו לוי שמכרה לך גזלה ממני וראובן עצמו חתום על שטר מכירה שכתב לוי לשמעון:
אדמון אומר. יכול הוא שיאמר מה שלא ערערתי בשעה שלקחת שדה זו מלוי וחתמתי עד בתוך השטר לפי שלוי אדם חזק וקשה להוציאה מידו ונוח לי שתהא בידך שאוציאנה ממך בדין:
איבד את זכותו. דהואיל וחתם הודה שאין לו עסק בה והלכה כחכמים ודוקא חתם עליה עד אבל אם חתם בדיין לקיים את השטר הכל מודים שלא איבד את זכותו מפני שיכול לומר לא הייתי יודע מה שכתוב בשטר שאין הדיין החותם על ההנפק צריך לידע מה שכתוב בשטר אלא שיכיר חתימת העדים בלבד:
גמ' ולא סוף דבר. הא דקתני במתני' עשאה סימן לאחר איבד זה את זכותו לאו דוקא בשעשאה המערער סימן לאחר שמכר קרקע סמוך לשדה זו שמערער עליה וכתב במצרים מצר פלוני על שם שמעון המוחזק כדמשמע לישנא דמתני' עשאה סימן לאחר ועל המערער קאי:
אלא אפי' עשאה אחר. סימן לאחר במצר פ' של פלוני המוחזק מכיון שהמערער חתום עליה בעד איבד את זכותו דאין לומר כאן השני נוח לי: