פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי משה מרגלית
פרק ה · הלכה יא
מתני' נותנין לה מעה כסף. בכל שבת לצורך דברים קטנים:
ואוכלת עמו. בגמרא מפרש לה:
שתי. קשה לטוות כפליים כשל ערב ומשקל יהודה כפליים כשל גליל:
הכל לפי כבודו. שעולה עמו ואינה יורדת וכן הכל כמנהג המדינה:
גמ' דברים אמורים לשון נקי. אוכלת דקתני במתני' נבעלת היא ולשון נקי קאמר והיותר נראה דגרסי' רב אמר לשון נקי כדקאמר לעיל סוף הלכה ז' וכדמשמע מדלקמיה:
על דעתיה דרב אוכלת משלו. ה"פ דרב ור"י לא פליגי בליל עונה אלא בהא פליגי לרב דמפרש מאי אוכלת נבעלת משום דקסבר אוכלת משלו כלומר עמו והיינו אפילו כל ימי השבוע שאין הבעל יכול לכופה שתאכל לבדה אא"כ שיהא מרצונה והילכך מפרש רב דאוכלת היינו נבעלת דאלת"ה הא כל ימות השבת אוכלת משלו ומ"ש ליל שבת דנקט:
על דעתיה דרבי יוחנן אוכלת משלה. כלומר כל ימות השבת אוכלת לבדה דברצונו תליא מילתא ולפיכך מפרש אוכלת עמו אכילה ממש דבלילי שבת שהוא חיוב ליל עונה אוכלת עמו:
יין. אין פוסקין לה שאין עניות וכו' ובעניות מיירי מתני' כדתני בד"א בעני שבישראל:
ועשירות שותות. בתמיה והא אין פוסקין יינות לאשה כדמפרש טעמא לקמיה:
והתני. כלומר ותניא נמי מעשה במרת' בת בייתוס שפסקו לה חכמים יין וב"ד פוסקין יין בתמיה וכל זה מן הקושיא דהרי אין ב"ד פוסקין יין לאשה כדאמר רב חייה בר אדא ע"ש זנות יין וגו':
והא תנינן אם היתה מניק' וכו'. שינוייא הוא כלומר דמהכא שמעינן דלמניק' פוסקין יין כדמפר' ריב"ל מהו מוסיף יין שמרבה את החלב ובהכי איירי שפסקו לה יין:
ורבי חזקיה קאמר דאף לתבשילה פסקו. כלומר דבהכי נמי שרי דלהטעים את התבשיל הוא כדמפרק בבבלי לציקי קדיר':
צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך. כדאמר בבבלי דס"ז אל תיקרי גדיותיך אלא גויותיך:
והתני. עוד מעשה אחרת כזה. ובבבלי שתי המעשיות על בתו וכלתו של בן גוריון. ובפרקין תנא שומרת יבם היתה ולא ענו אחריה אמן:
סליק פירקא בס"ד