פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי משה מרגלית
פרק ה · הלכה י
מתני' דבילה. תאינים דרוסות בעיגול ונמכרות במשקל:
ונותנין לה מיטה. מוצעת:
מפץ. רך ממחצלת:
כפה. צעיף:
ומנעל ממועד למועד. מנעלים חדשים לכל שלש רגלים:
חדשים. קשים לה בימות החמה לפי שהם חמים ויפים לה בימות הגשמים:
והשחקים שלה. אף כשיקנה לה חדשים מפני שצריכה להתכסות בהן בימי נדתה:
גמ' מנה ארבע ריטלין. כמו ליטרין כלומר מנה האמור במשנה הוא משקל ד' ליטרין שהיה בזמנם:
נותן לה. עוד נוסף על מה שהוזכר במשנה כר וכו' כלי אכילה ושתיה שהן נמי בכלל כסות כמו כלי בית:
כר אין לה וכו'. ואין מחויב לתת לה אלא מה שאי אפשר לה זולתם:
הותירה מזונות שלו גרסינן. וכן הוא בבבלי סוף פרקין שאם קמצה ממזונות שפסק לה והותירה לבעל:
הותירה בליות שלה. כדמפרש התם טעמא שמתכסה בהן בימי נדתה שלא תתגנה על בעלה בימי טהרתה אם לובשת בגדי ימי נדתה:
אבל באלמנה. דלא שייכא שתתגנה בין שהותירה מזונות בין בלאות אינן שלה גרסינן אלא של יורשים: