אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי משה מרגלית

פרק י · הלכה ה

הלכה ד

מתני' אמרו לה מת בעליך וניסת כו' תצא. דקנסינן לה אעפ"י שכבר מת משום דאיבעי לה לאמתוני ולחקור האמת ולית לה כתובה ולא שום תנאי כתובה. נ"י:

הוולד הראשון. שהיה לה בעודנו חי:

והולד האחרון אינו ממזר. ולדברי הרא"ש ז"ל ממזר מדבריהם מיהא הוי וכ"כ הנ"י:

מותרת לחזור לו. דאין צריכה גט מן האחרון דאין חוששין כאן שמא יאמרו גירש זה וקידש זה כו' כדלעיל בנשאת דהכא תלו למימר דבטעות הוו קידושין והואיל לא עבדא איסורא לא קנסו רבנן כדפרישית לעיל ריש פירקין:

לא פסלה מן הכהונה. כדמפרש בגמ':

גמ' רבי יוחנן כו' אין לה אלא משום זיהום כהונה. בזה דנותן לה האחרון גט דאין אלא חשש זיהום בעלמא ואין ב"ד מזהמין אותה לפסלה מן הכהונה משום ריח הגט דאין כאן אפילו ריח הגט הואיל ואינה צריכה:

מה את מקיים לה. כל הני מתני' דתני בהו באו ואמרו לה במאי עסקינן אם בעד א' או בב' עדים דאע"ג דעד א' מהימן באשה מ"מ בעי להא דלקמי':

וקאמר הש"ס דנ"מ דאין תקיימינה בעד א'. ומתני' דאמרו לה מת בעלך ואח"כ מת בנך ונתייבמה נמי מיירי בעד א' נמצאת אומר דעד א' מתירה נמי ליבם כמו לשוק. ובעיא היא בבבלי דף צ"ג ופשיט שם רב ששת דמהימן אפילו ביבמה:

אין. ואם תוקמי לכל הני בב' עדים הוי מתני' פליגא על רב:

דרב אמר ניסת על פי שנים אפי' דהוא. אפילו בא הבעל לפנינו:

אמרה ליה לית תני. איני מכירך וכדאמר רב בבבלי דף פ"ח וכדמוקי שם דאנן לא ידעינן ליה:

ומניין שאין קידושין תופסין באשת איש. דקאמר במתני' אם נתקדשה אינה צריכה גט:

כשתצא מביתו. אז יהיה לה קידושין ולא קודם:

רבי תנחומא. אמר מהכא נפקא דאחר יתירא הוא אלא פרט לפרשת עריות לא' מעריות האמורים בפרשה דלאו אחר הוא אצלה:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה