אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי משה מרגלית

פרק י · הלכה ד

הלכה ג

מתני' אמר לה מת בנך כו' והולד ראשון ואחרון ממזר. אליבא דכ"ע שהרי פוגע באשת אחיו שלא במקום מצוה ובכרת היא:

גמ' לא היתה צריכה כו'. בעלמא קאי יבמה שהיתה זקוקה ליבם ונשאת לאחר בלא חליצה ופליגי בה רבי ירמי' ור"י וכן גרסינן להאי סוגיא בגיטין פרק הזורק הל' ז':

זה חולץ. היבם חולץ לה וזה השני מקיים דאע"ג דנשאת באיסור כשהיבם חולץ לה מותר לקיימה ורישא דהך מתני' שאני דליכא יבם להתירה והילכך תצא:

תצא. וכמתני' דפרק הזורק שם ורבי ירמיה מוקי להאי מתני' כר"מ דלקמן דקס"ד דפליגי אף בזה:

היך סבר רבי. בזה:

חזור בך. דאם לא תחזור אני כותב עליך זקן ממרא שאתה חולק על החכמים דלא פליגי אלא בהולד ממזר וכדלקמן:

מתניתא. תוספתא פ"ו דגיטין מסייע לר"י דאמר תצא דקתני התם על מתני' דהכונס את יבמתו והלכה צרתה ונשאת לאחר ונמצאת זאת שהי' איילונית כו' פ' הזורק שם:

תצא כו'. ומסייע בתוספתא כדברי ר"מ כו':

וחכמים אומרים אין ממזר ביבמה לא אמרי אלא אין ממזר ביבמה. כדאמרי' פ' החולץ הא לצאת תצא דלא פליגי בהא אר"מ:

והתנינן. בניחותא:

ואמר כו' ל"ג דהרי רבי יוחנן לעיל אמר כך וכן ליתא להא שם:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה