אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי משה מרגלית

פרק ד · הלכה יב

הלכה יא

מתני' ומתו. מפ' בגמ':

הרשות בידו. לכנוס את כולן והא דנקט ד' עצה טובה קמ"ל כי היכי דנמטייהו עונה בחדש. בבלי מ"ד. כלומר דלית ליה לגרועי בפחות מעונה בחדש אפי' הוא סתם אדם ולא ת"ח:

ביאתה כו'. בגמרא מפרש:

גמ' ארבעה מאחין כו'. כלומר ארבעה מאחין ומתו כו' קאמר במתני' דאלת"ה כי מתו כולן מאן מייבם. וכן בבלי שם:

דילמא. מעשה היה בי"ג אחין שמתו י"ב מהן בלא בנים:

לית בחיילי. אין בידי לפרנס כולן:

אנא. אני אפרנס חדש שלי:

אמר היבם ומאן כו'. ואמר רבי אני אפרנס חדש העיבור והתפלל עליהן והלכו להן:

אתון טעינין. באו טעוני' ל"ו תינוקות ועמדו לפני חצרו של רבי:

סלקין ואמרין ליה לר' לרע כו'. למטה כפר של תינוקות באין לשאול בשלומך:

אודיק. הציץ רבי מהחלון וראה אותם:

במה בירכו בבנים כו'. וכן הוא בבלי סוף ברכות כדמפרש ואזיל:

והוא אשתין. ששה בנים שילדה לו אשתו:

ותמנותיהן. שמנה בנים הראשונים דקחשיב שם לעובד אדום הרי ששים ושנים:

כתיב ונקרא וגו'. טעמא דמתניתין מפרש דביאתה וחליצתה של אחת מהן כו' בית שהוא ניתר בחליצה אחת קאמר קרא ולחלוץ לתרווייהו אי אפשר דבית א' הוא חולץ כו':

אף בביאה כן. דביאה של אחת מהן פוטרת דביאה פטור וחליצה כו' וילפינן ביאה מחליצה ובבבלי שם יליף ביאה מקרא דלא יבנה בית אחיו בית א' הוא בונה כו' והאי תלמודא ס"ל דללאו על החלוצה הוא דאתא ועיין בתו' שם:

ומהו להערים. לעשות הערמה לקדש כולן ולישא אחת מהן אם הוא צריך לכך:

ומביא ראיה מר"ט שהערים כו'. ודחי לה דתמן אין כל א' וא' כו' והי' מוכרח לעשות כן:

אבל הכא כל אחת כו' ראויה היא ליבם. ולישא כולן אי אפשר א"נ י"ל דעל יבמות מהרבה בתים קאמר:

עבדין ליה כן. שהערים לעשות כך:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה