אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי משה מרגלית

פרק ד · הלכה י

הלכה ט

מתני' שקידש. אחד מן האחין את אחותה אחר שנפלה זו לפניהן והוזקקה לכולן:

המתן. מלכנוס דקא פגעת באחות זקוקתו:

עד שיעשה כו'. שיכנוס את היבמה או יחלוץ לה ויעקור זיקתה מעליך:

מתה היבמה יכנוס. את אשתו. דאפי' כנסה ומתה מותר באחותה:

מת היבם. ואין כאן אח אלא זה שקידש אחותה:

ואשת אחיו בחליצה. אבל יבומי לא דאחות גרושתו היא וחליצה מיהת בעיא הואיל וזיקתה קודם לקידושי הגרושה היא:

גמ' לא אמרו כו'. לעיל ריש פרק ג' ושם פירשתי:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה