פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי משה מרגלית
פרק ג · הלכה י
מתני' זיקת ב' יבמין. דכל זמן שלא כנסה זה עדיין זיקת ראשון עלי' וניתוסף עליה זיקת מאמרו וכשמת נותרו עליה זיקת ב' יבמין:
רש"א כו'. כדמפרש בבלי ריש פ"ב דמספקא ליה אם מאמר קונה או לא והילכך מייבם לאיזו שירצה דאי מאמר קני אין עליה אלא זיקת שני ואי לא קני לא הוי עליה אלא זיקת הראשון:
וחולץ לשניה. דחדא לא מפטרא בביאה דאידך דדילמא מאמר לא קני והוו ב' יבמות מב' בתים ויבומי תרווייהו נמי לא דדילמא מאמר קני והוו ב' יבמות מבית א':
גמ' אילו כו' שמא אינה מתייבמת. בתמי' משום דיש עליה זיקת הרבה יבמין:
ומשני תני ר"ח. דהיינו טעמא במתני' דאשת מת א' מתייבמת ולא אשת ב' מתים כלומר דיש עליה מזיקת שני יבמין זא"ז כדמתניתין וכדמפרשינן טעמא בבבלי שם דגזירה שמא יאמרו ב' יבמות הבאות מבית א' מתייבמות ולא שייך למיגזר אלא בגוונא דמתני' וכדפרישית:
ופריך ניחא דחולץ לבעלת מאמר. ולא מייבם על שם כו' דיש עליה זיקת בעלה הראשון ומבעל המאמר:
אלא שניה כו'. דאין עליה אלא זיקה אחת:
דאמר ר"מ כו'. לעיל פ' קמא סוף הל' א':
מני. ממני שמע זה ואמרה:
מתני' אמרה כן. לקמן סוף פרק י' וכן הוא שם:
בן תשע כו'. וטעמא דעשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול והוו עליה זיקת ב' מתים ולפיכך הראשונה חולצת ולא מתייבמת:
ופריך הכא את אומר חולצת. אפי' השניה כדקתני במתני':
והכא את אומר מתייבמת. כדקתני התם והשניה או חולצת או מתייבמת:
ומשני הא דאת אמר הכא חולצת ר"מ ור"ש. כלומר דרבנן דר"ש דהכא ר"מ הוא דאמר לעיל כל שאין אתה כו':
והן כו'. כלו' דהתם רבנן דר"ש הם רבנן דר"מ דמתירין בצרה להתייבם דהרי אין עלי' זיקת ב' מתים:
והוא שיבם כו'. כלו' לרבנן דר"מ דמתירין השניה להתייבם דווקא לייבם השניה מעיקרא ואח"כ חולץ לראשונה:
אבל אם חלץ בתחילה. לראשונה אסור דשמא קנה המאמר והוו להו שתי יבמות מבית א' ונפטרה השניה בחליצת הראשונה הבעלת מאמר ואסורה להתייבם דבית א' הוא בונה כו' וכן גריס שם במשנה גבי בן תשע מתחילה השניה או חולצת כו' והדר הראשונה וטעם א' להן. אבל בנוסחת הבבלי שם אינו כן וכדמפרשינן התם בס"ד: