אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי משה מרגלית

פרק א · הלכה ד

הלכה ג

מתני' כל גט שיש עליו עד כותי פסול. דחשידי אעדות שקר. חוץ מגיטי נשים. שאם יש עליו עד כותי אחד כשר כדמפרש בגמרא אבל שניהם כותים פוסל ת"ק אפי' בגיטי נשים ור"ג עשה מעשה והכשיר אפי' בשניהם כותים. והאידנא דגזרו על הכותים שיהיו כעכומ"ז לכל דבריהם לא שנא שאר שטרות ולא שנא גיטי נשים אפילו עד אחד כותי פסול:

העולין בערכאות. שלהן שהעידו העדים עדותן לפני השופט במקום מושב משפטיהם וידענו באותו השופט ובאותם עדים דלא מקבלי שוחדא כשירין ודוקא בשטרי הלואות ושטרי מקח וממכר שהעדים ראו בנתינת הממון ולא מרעי נפשייהו לאסהודי שקר' אבל שטרי הודאות וגטי נשים וכל דבר שהוא מעשה בית דין בערכאות שלהם הכל פסול דעדות' לאו כלום הוא:

לא הוזכרו. בבית המדרש לפסול אלא בזמן שנעשו בהדיוט ע"י הדיוטות שאינם דיינים ואין הלכה כר"ש:

גמ' על הממון נחשדו. הכותים ונפסלו לעדות בדבר שנחשדו אבל לא נחשדו על העריות והילכך בשאר שטרות עד כותי פסול ובגיטי נשים כשר:

ועדי נפשות כעדי עריות. שלא נחשדו על הנפשות והילכך לא פסלום חכמים לעדות נפשות:

מעתה. אם לא נחשדו אפי' שניהן עדים כותים יכשרו ומתני' קתני עד כותי ומשני שנייא היא בשנים לפי שאינן בקיאין בדקדוקי גיטין ובדינם ולא משום חשדא:

מעתה. אם טעמא לפי שאינם בקיאין אפי' כותי אחד יהי' פסול לגיטי נשים. תיפתר שחתם ישראל בסוף. אחר הכותי דאי לאו דהישראל ידע ביה דכותי חבר הוא ובקי בדיני גיטין לא הוי מחתים ליה מקמיה:

אמר ר' יוסי. הא דבעינן שחתם הישראל בסוף אתייא כמ"ד עדי הגט חותמין זה שלא כנגד זה ופלוגתא היא לקמן כלומר אפילו שלא במעמד אחד שאין חבירו עומד כנגדו בשעת חתימתו והילכך דוקא כשהעד השני הוא ישראל הוא דכשר דאמרינן כשראה זה הישראל חתימת עד הראשון הכותי וחתם תחתיו ש"מ שמכירו שהוא חבר ולא חיישינן שמא הישראל חתם מתחילה למטה ושבק רווחא למאן דקשיש מיניה ואח"כ חתם הכותי למעלה הימנו שלא מדעתו להא לא חיישינן לר' יוסי משום דמסתמא עד הראשון היא החותם מתחילה בסמוך להשטר:

ברם כמ"ד דאין עדי הגט חותמין אלא זה בפני זה אפי' חתם כותי לבסוף כשר. דאי לאו שהי' מכירו שהוא חבר לא היה חותם עמו ביחד. וגרסינן הכא הא דר' אילא ונעתק בספרי הדפוס בטעות ואח"כ גרסינן שטר שחתמו כו' ומילתא אחריתא היא:

ר' אילא בשם רבי ייסא. פליג על ר' יוסי דאדרבא איפכא מסתברא דאתייא כמ"ד שאין העדים חותמין אלא זה בפני זה הוא דכשר כשהישראל לבסוף דליכא למיחש למידי:

ברם כמ"ד דחותמין אפי' זה שלא בפני זה אפילו חתם ישראל בסוף פסול. דס"ל לר' אילא דחיישינן דרווחא שבק האי ישראל למאן דקשיש מיניה ולא ידע שיחתמו אח"כ הכותי למעלה הימנו:

שער שחתמו בארבעה עדים ונמצאו שנים הראשונים פסולין או קרובים כשר. דאמרינן לכבוד או למילוי החלק חתמו ותתקיים עדות השטר נשאר:

ויעשה. זה השטר כהרחק עדות כשטר שעדיו מרוחקין ממנו ב' שיטין שהוא פסול וה"נ דהרי אלו הפסולין לאו כלום הן:

לית יכיל. אין אתה יכול לפסלו מטעם זה משום דאנן תלינן שלא באו להכשירו לזה השער שמתחילה היו עדיו רחוקין מן הכתב ומלאהו בקרובין ובפסולין כדי שלא יוכל להזדייף וקי"ל מלאהו בקרובי' כשר:

כותים משום מה הן פסולין. לבא בקהל כדחשיב להו בריש עשרה יוחסין מפסולי קהל:

משים גירי אריות. שלח נתגיירו מתחילה אלא מחמת פחד ויראה כדכתיב וישלח ה' בהם את האריות וגו' הרי הן כעכומ"ז גמורים לכל דבר:

וקשיא. על זה אילו מי שלא נתגייר מתחילה לשם שמים כו' שמא אין מקבלין אותו וכן הכותים דמה בכך שמתחילה לא לשם שמים נתגיירו אם הם עכשיו מחזיקין בדת:

משום עכומ"ז ועבד. שמתחילה כשנטמעו בישראל נשאו להם בנות ישראל ור' יוחנן לטעמי' דסבר עכומ"ז ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר וכדקאמר רבי יוחנן בבבלי החולץ דף מ"ה:

והאמר ר"ע גירי צדק הן. כלומר ולר"ע דסבירא ליה דגרי אמת הן כדאמר בבבלי עשרה יוחסין דף ע"ה ולדידיה מפני מה אסרום שהרי מתחילה ישראלים גמורים היו:

על שם שהן מייבמין את הארוסו'. לבד ומוציאין את הנשואות ופוטרין אותן בלא חליצה כדמפרש התם דדרשי החוצה לאיש זר הך דיתבה חוצה והיא ארוסה לא תהיה לאיש זר אבל הנשואה דלא יתבה חוצה תהיה לאיש זר ור"ע לטעמיה דאמר יש ממזר מחייבי לאוין:

והא רבנן. ולרבנן דאמרי אין ממזר מיבמה כדאמרי' בפ"ק דיבמות מאי טעמא אסרום ומשום גירי אריות נמי ליכא למימר כדאקשינן לעיל:

על שם שאינן בקיאין בדקדוקי גיטין. ויש שאירע ספק אשת איש ביה וסברי דאינו כלום ונשאת לאחר:

הא ר"ג מכשיר בגיטיהן. ולר"ג דקאמר במתניתין אפי' עדיו עדי כותים כשר אלמא דסבירא ליה דבקיאין בדקדוקי גיטין מדמכשיר אפילו בשניהם כותים ולדידיה מ"ט אסרום בקהל:

על שנתערבו בהם כהני הבמות. כדכתיב שם ויעשו להם מקצותם כהני במות וכדדריש ר' אילא מן הקוצים והפסולים שבעם:

אמר ר' אחא. אמתני' קאי דקתני כל השטרות העולין בערכאות של עכומ"ז כשירין משום דקול יוצא בארכיים כלומר שטרות הנעשין בערכאות שלהם יש להן קול כמו שאר שטרות היוצאין ולפיכך כשירין הן וכדמסיק לקמן:

מעתה אפי' שניהן כותים. לר"ש הוא דבעי דר"ש מכשיר בערכאות אפילו בגיטי נשים אע"פ שחותמיהן עכומ"ז ומי נימא דפליג ר"ש נמי ארישא וס"ל כר"ג דמכשיר אפילו בשניהם כותים כדמסיק הבעיא לקמן:

שהיה הוא אומר. כלומר לא כי אלא ר"ש פוסל בשניהם כותים דס"ל שאינן בקיאין בדקדוקי גיטין ולא מכשיר אלא בחד וכטעמיה דת"ק דאי לאו דכותי חבר כו' כדלעיל:

ופריך והא ר"ש מכשיר בגיטיהן. של עכומ"ז החתומין עליהן ואע"פ שאינן בקיאין בדקדוקי גיטין ומי גרע כותים מעכומ"ז:

וקאמר ר' בא. דהיינו טעמיה דר"ש בסיפא דאתייא כר"א דאמר לקמן בפ' המגרש אע"פ שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר כן ר"ש כו' כלומר דהכא נמי בעדי מסירה מיירי שנמסר לה בפני עדי ישראל והילכך מכשיר הוא בגיטי נשים אבל ברישא מודי הוא לת"ק דשני כותים פסולין בלא עדי מסירה:

מעתה. דבעדי מסירה מיירי א"כ אפילו נעשה בהדיוט ליתכשר לר' שמעון:

הוי. כלומר על כרחך דאכתי צריכא נמי לטעמא דאמר ר' יעקב בר אחא משום דקול יוצא בערכאות והילכך דוקא בערכאות הוא דמכשר ואע"ג דהאי טעמא לא שייכא בגט דהא אפי' נעשה כתיקון פסול הוא משום דלא שייכי בגיטין ועיקר טעמא הוא משום עדי מסירה ישראל וא"כ מה לי הדיוט מה לי ערכאות דאיכא למימר דגזרינן גיטי נשים אטו גיטי ממין ובגיטי ממון ודאי פסול בהדיוט אפי' בעדי מסירה משום שלא יבאו לטעות הואיל בערכאות כשר אף בלא עדי מסירה דאית להו קלא ויאמרו הכשירו בערכאות והכשירו בהדיוט מה בערכאות שלא בעדי מסירה אף בהדיוט שלא בעדי מסירה והילכך גזרו בהדיוט לעול' שלא לסמוך על עדי מסירה:

שטר. היה יוצא בבית שאן והיו עדיו עדי עכומ"ז בהדיוט:

ר' אבהו מפרש. מי הפוסל ומי המכשיר:

שלא להפסיד לישראל ממון. להמלוה:

ואפילו דלית מפסיד לדין מפסיד לדין. בתמיה וכי היכי שייך בדיני ממונות משום הפסד ממון ישראל שאם אין אתה מפסיד להמלוה מפסיד אתה להלוה:

אלא. היינו טעמא שלא לנעול את הדלת בפני הלווין כשאתה פוסל עדי עכומ"ז:

שלמחר הוא מבקש ללות והוא אינו מוצא. ללות דלפעמים לא ימצאו עדים אלא עכומ"ז ונמצא אתה נועל דלת בפני לוין:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה