אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי משה מרגלית

פרק א · הלכה ג

הלכה ב

מתני' המביא גט בא"י א"צ שיאמר. דגמירי' ושכיחי שיירות:

אם יש עליו עוררים. שהבעל מערער שהוא מזויף:

יתקיים בחותמיו. אם יעידו העדים על חתימת ידן או עדים אחרים יכירו חתימתן כשר:

. ואינו יכול שיאמר. כגון שנתנו לה כשהוא פקח ולא הספיק לומר בפ"נ ובפ"נ עד שנתחרש:

שוין במוליך ובמביא. שהמביא גט שיחרור צריך לומר בפ"נ ובפ"נ:

גמ' מי עירר. דקתני במתני' דמהני קיום אם יש עוררין:

הבעל עירר. אם הוא מערער מהני קיום אבל אם אחרים מערערין אפי' נתקיים לאו כלום הוא דאין עירעור פחות משנים ותרי ותרי נינהו ומאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני דאוקי איתתא בחזקת נשואה. וכן קאמר בבבלי דף ט':

הלקוחות. אף הלקוחות יכולין לערער אם באת לטרוף מהן בשביל כתובתה וצריך קיום:

עד כדון. לאו אעירער דמתני' קאי דכיון דקתני יתקיים בחותמיו אפי' ערער שבגופו אינו כלום אלא הא דהצריכו לומר בפ"נ ובפ"נ שלא יערער הבעל ובעי עד כאן דמהני שלא יערער הבעל בעירער שחוץ לגוף הגט כגון שאומר תנאי היה בינינו:

ערער שבגופו. של גט שאמר מזויף הוא או העדים פסולין אם מהני לזה כשאומר בפ"נ ובפ"נ וקאמר תפלוגתא כו':

לא שנייא הוא עירר שחוץ לגופו הוא עירר שבגופו. ובשניהם עירערו בטל. וחסר כאן בספרי הדפוס חסרון הניכר על דעתיה דר' יוחנן ערר שחוץ לגופו בטל כו' דסבר כרבי מנא לעיל בהלכה א':

דתני. אמתני' קאי דאמרי' המביא גט ממדה"י ואינו יכול כו' יתקיים בחותמיו ומייתי ראיה נמי מהתוספתא דסגי בקיום:

הרי זה מחזירו למקומו. לעשות קיום בב"ד ושוב אינו צריך שיאמר בפ"נ ובפ"נ אלא יאמר שליח ב"ד אני דכיון שהוא מקיום סגי בזה:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה