פני משה על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי משה מרגלית
פרק ג · הלכה ח
מתני' אומר אדם לחנוני מלא לי כלי זה. אם הכלי לאו מיוחד למדה היא:
אבל לא במדה. אם הכלי מיוחד למדה היא:
ר' יהודה אומר אם היה כלי של מדה. אפי' אינו מיוחד למדה עכשיו אלא שעומד לכך אם ישבר כלי המיוחד יעמיד זה תחתיו לא ימלאנו ואין הלכה כר' יהודה:
ממלא מדותיו מערב יום טוב. לפי שאין מודדין ביום טוב:
במועד. בחול המועד היה גם כן עושה כך מפני ביטול בית המדרש שהיו רבים באים לשאול ממנו במועד שאינם טרודים במלאכה והיה ממלא מדותיו בלילה שאינו זמן בית המדרש כדי שיהא פנוי ביום:
מפני מיצוי המדות. כשהיה מוכר שמן היו לו מדות הרבה ומביאין הלקוחות כליהן ומודד לכל אחד ואחד במדה לעצמו והן מתמצות והולכות כל הלילה כדי שלא ישאר לו השמן המדובק בשולי המדה ובצדדיה ונמצא גוזל את הלקוחות:
גמ' או חסר או יתיר. שלא יאמר מלא לי כלי זה במלואו אלא תן לי בתוכו ואם הוא חסר או יתיר מהמדה:
מלא לי אהן מנא. היום:
ולמחר אנן מכילין ליה. נמדוד כמה מדות יש בו והכלי הזה היה מכיל כמה מדות:
תני. בתוספתא פ"ג מעשה וכו' אף הוא כונס וכו' ג' מאות חביות. והעלום לגזברים אמרו להן חכמים וכו' כן הוא בתוספתא:
אתין חמון. תראו היום יד ימין הזה שהיה רגיל למדוד ביושר ובאמת ועם כל זה החליתי בו:
מאן דאמר רחמנא וותרן וכו'. גרסי' להא לעיל בפ"ה דשקלים בהלכה גבי עובדא כי האי ולומר שאין להרהר אחר מדותיו של הקב"ה: