פני משה על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי משה מרגלית
פרק ג · הלכה ז
מתני' אין משחיזין את הסכין ביו"ט. ברחיים או במשחזת:
אבל משיאה ע"ג חבירתה. דשינוי הוא:
לא יאמר אדם לטבח וכו'. לפי שאסור להזכיר שם דמים וסיפא איצטריך ליה שאע"פ שהוא טבח ורגיל למכור לא מיחזי כדרך מקח וממכר כששוחט ומחלק סתם בלי פסוק דמים:
גמ' אין משחיזין וכו' א"ר חסדא דר' יהודה היא. והכי גריס להא לקמן בפ"ה על מתני' אין בין י"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד ור' יהודה קאמר בברייתא אף מכשירי אוכל נפש מותר ומתני' דמתיר להשיאה ע"ג חבירתה וקס"ד כדי לחדדה והלכך קאמר רב חסדא דר' יהודה היא ובמשחזת הוא דאסור דעובדא דחול הוא:
אמר רב יהודה וכו'. לא היא אלא דברי הכל היא ומיירי שעושה כדי להעביר שמנונית שעליה ואפילו הכי במשחזת לא דעובדא דחול היא: