אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי משה מרגלית

פרק א · הלכה ט

הלכה ח

מתני' תבלין נידוכין במדוך של עץ. אבל לא בשל אבן ובמדוך של עץ נידוכין כדרכן וא"צ שינוי מפני שהתבלין מפיגין טעמן כשנדוכין מאתמול:

והמלח. שאינו מפיג טעמו והיה לו לדוך מאתמול הלכך בעי שינוי ולדוך בפך או בעץ פרור הוא הכף שמגיסין בו הקדירה:

וב"ה אומרים וכו' כדרכן. ולא בעי שינוי והמלח במדוך של עץ ומיהו מטה המדוכה על צידה וידוך:

גמ' וידוך מאתמול. להתבלין ואמאי התירו לו לדוך בי"ט:

על סיטרא דמדוכתא. הטה אותה על צידה ומדיך:

אלונתין. משקה הנעשה מבשמים ויין:

חייב משום מרקיה. משום ממרק ששוחק הבשמים וממרקן:

קונדיטין. יין ודבש ופלפלין ואם מותר לשחוק הפלפלין בי"ט:

שרי ויהב לי ואנא שתי. אם אתה מפקפק ביה:

מאן דעבד טבאות לא שחיק ליה מאתמול. אם מי שהוא רוצה לעשות בטוב לא יפה לו לנהוג ולשחקו מאתמול:

א"ל אין. זהו מנהג טוב:

הכא הוא אמר. בשם ריב"ל שרי והכא אמר אסור שהמנהג הטוב לשחקו מאתמול:

אלא וכו'. ומפני שידע שהן מחמירין א"ל כן מצד החומרא:

אית דבעי מימר. דלקולא אמר לו מאן דבעי דיהא טוב ויפה לא שחיק ליה מן דאתמול אלא היום דמותר הוא:

לקלה דרומה. קלה שמו ומרומה היה:

שחק הוא מרק וכו'. אם בבית הנשיא שוחק למרק הקונדיטין בי"ט. והגי' הנכונה שחק הוא מר קונדיטין וכו':

א"ל אין וכל מיני סיקריקין. עושין ג"כ:

מה פליגין. במלח ליתן לצלי ומפני שהיא ג"כ צורך מחר הא לקדירה ולצורך היום לכ"ע מותר:

הדא אטריתא. היא טרית המוזכר בפ' כיצד מברכין אם לייבש ולשמרו לזמן אסור לעשותו היום אם לקדירה לצורך היום מותר ואם הוא עושה על יד על יד צריכא ומספקא לן אם מותר מפני שנראה כמערים ועושה לשמרו:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה