אור ברסלב
פני יצחק חלק ו שו"ת פני יצחק ח"ו אה"ע › סימן א

פני יצחק חלק ו· רבי יצחק אבולעפיה

שו"ת פני יצחק ח"ו אה"ע · סימן א

שו"ת פני יצחק ח"ו אה"ע

שאלה בחור אחד שבא מארץ מולדתו בירות יע"א לפה עירנו זאת דמשק יע"א ופיתה והסית נערה אחת בת טובים להתקדש לו והוליך אותה לגינה אחת הסמוכה לעיר הזאת בתוך התחום ממש וקידש אותה עפ"י ב' או ג' עדים וקיבלנו עדותם בזה אחר זה, וזה נוסח העדיות שלהם:

במותב תלתא כחדא הוינא נחנא ב"ד דח"ל כד אתא קודמנא ה"ר יוסף הי"ו בן ה"ר יחיה הכהן בקארי נ"ע, ואחר האיום והגיזום כדמ"ל ואחר הדו"ח ע"ן וע"י באם לא יגיד ונשא עונו, עמד על רגליו והעיד בתוע"ג איך יום ששי כשהוא עובר לטייל במקום הנקרא ציפאנייה, קרא לו איש אחד והוא אינו יודע אותו אם ישראל או אי"ש וראה עומדים שם שני אנשים עברים והם האחד יוסף צפדי והשני יצחק כ"פ'יף הי"ו ושתי בנות אינו יודע אותם ותפס האחד שאינו ידוע לו אם ישראל או אי"ש כנז' לבת אחת מידה ונתן לה ריאל מגידי אחד ואמ"ל הרי את מקו' לי בטבעת כדמו"י, וחזר הדברים בל' ערבי ואמ"ל אינתי מקדסה אילי בהל מגידי, ושאל אותה בת מי את אמ"ל מה לך לידע אמרה לו אני התקבלתי הקידושין כשיתבעו אותך להעיד תדע אותי בת מי אני וחקרנו ממנו אם לקח מעות בעד שט"ו הר"י הנז' ובתחילה אמר שלקח אחר קבלת הקי' ושוב אמר שהתנה עמו קודם הקי' על סך ריאל אחד ולקחו אחר קבלת הקי' ואח"כ אמר שלקח הריאל מגידי קודם ואח"כ נתן לה הקי' והעיד הוא על קבלת הקי'. ושאלנו אותו אם השנים האחרים לקחו שט"ו והשיב שאינו יודע גם שאלנו אותו אם ב' עדים הנז' שמעו וראו כל סדר קבלת הקי' והשיב שראו אבל אינו יודע אם שמעו הדברים מפיו או לא. גם שאלנו אותו אם אמר להם שיעידו עליו והשיב שאמר להם תעידו ותומ"י נתן לה הריאל מצידי ובעוד ידו בידה אמר לה כנז'. ושאלנו אותו על החודש ובכמה בחודש והשיב שאינו יודע. שאלנו אותו קודם הפסח או אחה"פ השיב אחה"פ אך היא בשנה זו. ואחר כ"ז הלכנו אני והשנים הנז' יחד ובעודנו הולכים יחד שאלתי אותם מי הוא זה שקידש ואת מי קידש והשיבוני זה אחד מבירות ן' אל כייאט והבת היא בת סי' שלמה הלוי נ"ע כ"ז העיד לפנינו בתו"ע גו"ש ע"ן וע"י והיה זה ביום ששי ח"י לחו' סיון ש' סת"ר ליצי' והשו"ב וקיים. ויען שהב' עדים הנז' שנמצאו עם הר"י הנז' בעת הקי' לא נמצאו היום הזה בעיר לכן הוכרחנו לקבל עדותו לבדו לפי שעה וקבלנו עדותו בפני דודה סי' אליאו הלוי הי"ו שהיא שלחה אותו במקומה אך המקדש הוא בעי"ת בירות יע"א ושלחנו לו ע"י מע' ח"ר משה ידיד הלוי הי"ו שיבא בשביל לקבל העדיות בפניו ולא רצה לבא והעתקנו אותה מל' הקודש ללשון ערבי או"ב תב"ת ביום הנז' וקיים. צ"ל במ"ק הצעיר הצעיר יצחק משה משה פרץ יאודה הכהן אבואלעפיא ס"ט ס"ט טראב ס"ט:

במותב תלתא כחדא הוינא נחנא ב"ד דח"ל כד אתא קדמנא ה"ר יצחק כיפ"יף הי"ו ואחר האיום והגיזים כדחזי ואחר הדו"ח ע"ן וע"י באם לא יגיד וכו' מד על רגליו והעיד בתוע"ג ע"ן וע"י היות אמו"ץ שביום ששי אחר הפסח בי' ימים מעלה מטה היו יורדים מכפר גובר הוא ויוסף צפדי הנז' הי"ו שעה ג' מהיום והגיעו לגינה הנק' צופאנייה ומצאו שם בחור אחד שנודע להם אח"כ שהוא ן' כ"יאט הי"ו ואת שמו לא הגיד להם ולא ידעו שמו ולא שם אביו וחשבו אותו שהוא איש ערל, ועמו היה ב' בנות אחת מהנה נודע לו אח"כ שהיא בת אסתמבולי ועמה בת אחרת משרתת, ומצאו ביד בת אסתמבולי שעה אחת וכסתך אחד ולא ידעו אם הם שלה או של אחרים ותיכף עמד הבחור הנז' והוציא ריאל מגידי אחד מחיקו ותפס היד השנית של בת אסתמבולי הנז' ובעודו בכפה אמ"ל הרי את מקודשת לי כדמו"י. והבת הנז' קיבלה המגידי הנז' ועירבה אותו עם השעה והכסתך הנז' שהיה בידה השנית ואמרה לעדים הנז' שהיא קבלה הקי' הנז' מטוב רצונה וברשות אמה ועמד העד הנז' ואמר להמקדש הנז' שלא אעיד לך על הקי' הנז' כ"א עד שתתן לכל אחד ממנו ריאל מגידי אחד כמו שנתת ליוסף בקארי הי"ו בפניהם מיד עמד ונתן לכל אחד מהם מגידי אחד כדי שיעידו על הקי' הנז' ואמר להם המקדש הנז' זה תלוי בצואריכם אם לא תעידו וכתב את מותם והניח הניר בחיקו ע"כ באו דברי העד הנז' והועתקה עדותו מל' ערבי ללה"ק תב"ת ויען שהמקדש הנז' אינו בעיר ושלחנו אחריו ולא בא הוכרחנו לקבל עדות הנז' שלא בפניו אך היה עמנו המורשה של הבת ושאלנו אותי באיזה חודש היה הקי' אמר שאינו יודע וקיבלנו עדותו כראוי ולראית אמו"ץ כוח"ש פה דמשק יע"א היום כ' לחו' סיון ש' הסת"ר ליצירה והשו"ב וקיים. צ"ל במ"ק הצעיר הצעיר יצחק משה מרדכי חיים יאודה הכהן אבולעפיא ס"ט משען ס"ט טראב ס"ט:

במותב תלתא כחדנא הוינא נחנא ב"ד דח"ל כד אתא קדמנא ה"ר יוסף צפידי הי"ו בן יצחק צפידי נ"ע ואחר האיים והגיזום כדחזי באם לא יגיד וכו' עמד על רגליו והעיד ע"ן וע"י בתוע"ג שביום ו' שאחה"פ קודם חצות היה מטייל על עין המים שבצופאנייה מחמת שאינו בקו הבריאות יצא מביתו לטייל שם ושם מצא לב' אנשים והם ן' אל כ'פ'יף שהיה שמש בתיקון חצות וגם יוסף בקארי הי"ו ובאה עגלה אחת ובתוכה ב' בנות האחת בת סי' שלמה הלוי ביך נ"ע והשנית בת כוו' שלמה מנחם פרחי הי"ו ואת שמם לא ידע. ומצא עמהם בחור אחד שלא ידע שמו ישם אביו ומי הוא וירדו מן העגלה והביאו ליוסף הנז' ינתן לו הבחור הנז' שהיה בעגלה ריאל מצידי אחד ואמ"ל כדי שתעיד ולקח המגידי מידו וקיבל אותו בחיקו ולא ידע אח"כ מה נעשה ולא שמע מה היו מדברים כו"ע ולא ראה כלים יהלך לדרכו ע"כ היי עדות העד יוסף צפ'די הנז' והעתקנו דבריו אי"ב תב"ת וקיבלנו עדותו בפני המורשים של הבת והם כו' דוד אפ' אסתמבולי הי"ו והר' דיד לאלי הי"ו ויען שהמקדש הנז' הוא בבירות ושלחנו אחריו ולא בא כי כן קיבלנו עדות כל העדים הנז' שלא בפניו כנז"ל ולראית אמו"ץ כוח"ש פה דמשק יע"א והיה זה ביום א"ך טוב לחו' סיון ש' הסת"ר ליצירה וקיים. צ"ל הצעיר יצחק משה מרדכי חיים יהודא חיים אבואלעפיא ס"ט משען ס"ט הכהן ס"ט יורנו המורה מה משפט הנערה הזאת ומעשיה האם צריכה גט או"ל עפ"י העדיות האלו ויבא שכמ"ה:

תשובה כשאני לעצמי נבהלתי מראות נעויתי משמוע ונלאיתי נשוא לעמוד בדין עסק ביש בנדונות כאלו כאשר הארכתי בעניותי בספרי הקטנים פנ"י ח"א וח"ב ויותר מהמה בסה"ק פנ"י ח"ה בנדונות הקי' בשני עדים כאשר יראה המעיין בדברי שם לבטל מעשה ידיהם של עידי הקי' של המקדש שלא יחרוך רמייה צידו ולא תעשינה ידיו תושיה ולשבר מתלעות עול כאשר חובה עלינו להפך בזכות בנות ישראל שלא לנהוג בהן מנהג הפקר לעשותן כשבויות חרב כאשר האריכו הפוס' ז"ל ראשונים גם אחרונים ובפרט בעירנו זאת דמשק יע"א כי פשתה המספחת ורבו המתפרצים לקדש בב' עדים שלא ברשות אביהם ואמם לאסור אותה בזיקים ולעגנם בכבלי ברזל וכבר צוח ככרוכיא על עירנו זאת הרה"ג ח"ד בדר ראש"ל כמהרד"ח ז"ל בס"ה נדיב לב ח"ב אה"ע סי' ח' וז"ל שם. אנא נפשאי כתבית יהבית אשיחה במר רוחי מדאגה מדבר כי ראיתי שערוריה בעיר דמשק יע"א רבו המתפרצים הנותנים עיניהם בבנות יש' המיוחסות בירכתי ביתם ופורשים רשת עמל ואון לקדשן ובאמת ושקר יזמינו על הקי' לעגן אותן כשבויות חרב זה דרכם כסל למו כאשר וכו' ולית דין צ"ב הראוי לכל בע"ן לחוש על כבוד בנות יש' ואיכא בזה קדושת ש"ש לשבר מתלעות עול ועיני רשעים תכלינה הנותנים עיניהם בבנות הארץ ולא יחרוך רמיה צידו ולא תעשינה ידיהם תושיה וכו' עכל"ה ע"ש. ובכן גם בנד"ז זאת חובתי ואעשנה לקיים דברי חכמים ולבטל מעשה ידי הפריצים דלא יהנו מעשייהו ויצאתי לחפשי בס' הפוס' ז"ל ומצאתי פתח תקוה לפטור הנערה הזאת דנ"ד ולהתירה בלא גט עפ"י הטעמים שנבאר בס"ד וזה החלי וה"א יעזור לי:

הנה טרם כל מצוה לאודועי באתר דמתבעי זה כלל גדול כאשר לימדונו להועיל רבני וגאוני תקיפי ארעא דיש' רבני עיה"ק ירושת"ו ב"ד הגדול שבירושלם ז"ל אשר האריכו למעניתם וברוח בינתם המה ראו בחכמתם ברוך שבחר בהם ובמשנתם שכל המקדש אשה בב' עדים בעיר דמשק יע"א היפך ההסכמה הידועה הנעשית שם בזמן הרה"ג מהרמ"ג ז"ל הובאה בס"ה ברך משה ריש סי' נ"ל הנה הנערה הזאת תו' יוצאה מאיסור תורה ואין בה אלא איסור דרבנן כמ"ש הרבנים הנז' ז"ל בתשו' הרמת"ה הבאה בס"ה נדיב לב סוס"י ח' הנז' וז"ל מעתה תבנא לדיננא וכו' שכבר כתבנו דבענין ההסכמה לבטל הקי' ולהפקיר הכסף בכח ב"ד יפה לרוב רובא דרבוותא יצאנו מחשש קי' תו' ולא בעיא גיטא אלא משום חומרא דרבנן וכו' עכ"ל ע"ש. מעתה כיון שיצאה הנערה הזאת מאיסור תו' לרובא דרבוותא כמ"ש הרבנים הנז' כנז"ל לא נשאר עליה כ"א איסור דרבנן כנז' ובפרט דאיכא בררה חזקה דפנויה דמסייע לה לכל ספק שיפול בקידושיה כידוע וכמו שהארכתי בזה בסה"ק פנ"י ח"א ומשם באר"ה כי כן הבא נבא לבאר הספיקות שחלו להיות בנדון זה ואלו הן:

זה יצא ראשונה הודאת עידי הקי' הנז'. ב' עדים הראשו' שהם יוסף בקארי ויצחק כיפ'יף הי"ו הנז' אשר הועתקה עדותם לעיל גם את הא' גם את הב' הודו ולא בישו שקיבלו שכרם מיד המקדש לכל אי"א סך ריאל מגידי אחד כנז' א"כ לפי"ז הא קי"ל הנוטל שכר להעיד עדותו בטלה כדתנן במתני' דבכורות פ' עד כמה ופסקה מור"ם ז"ל בש"ע ח"מ סי' ל"ד סי"ח וז"ל כל מי שנוטל שכר להעיד עדותו בטילה כמו הניטל שכר לדון וכו' ואינם צריכים הכרזה אלא הדין והעדות בטל מעצמו וכו' ע"ש ומרן החבי"ב בכנה"ג ח"מ סי' ט' הביא דין זה משם ס' מישרים נ"ב ס"ז ע"ש והא ודאי שלא הביא דין זה משם ס' המישרים כ"א משום סיום דברי המישרים שאם החזיר הממון עדותו קיימת דאלו לעיקר הדין משנה ערוכה היא בידינו ופסקה מור"ם ז"ל כנז"ל ולא היה צריך להביאו משם המישרים ופשוט. ומה שהשמיט מרן ז"ל דין זה בש"ע ה"ט כמ"ש הרב אורח משפט ז"ל סי' ל"ז הגב"י אות כ"ד שסמך מרן ז"ל עמ"ש לעיל סי' ל"ג כל הפסולין לדון פסולים להעיד וכלל שם רבינו בעה"ט ז"ל כל שיש להם צד הנאה בדבר ולעיל סי' ט' פסק דהנוטל שכר לדון דיניו בטלים וכו' עכ"ל ע"ש. ולא היה צריך הרב ז"ל להביא מדברי הבעה"ט ז"ל דהרי מרן בעצמו ז"ל כ"כ בפי' ריש סי' ל"ז וז"ל כל עדות שיש לאדם צד הנאה בה פסול להעיד וכו' ע"ש וכבר רמז בב"י דין זה בש"ע סי' כ"ח מחי' י"ט משם המישרים ע"ש. והנה אמת שדין זה הנוטל שכר להעיד עדותו בטילה אינו אלא מדרבנן כמ"ש הר"ן ז"ל ס"פ האיש מקדש פ"ב דקי' דאינו אלא קנסא דרבנן הוא משום דעבר על מה אני בחנם ורמזו מרן ב"י שם מחו' י"ט הנז' והבי"ד הר"ן ז"ל הרב ארע"ד ז"ל באות ע' אות תע"ד ע"ש. והכי תפסי במושלם הפוס' ז"ל דאינו אלא דרבנן כאשר יראה המעיין מ"מ מלבד דמהריב"ל ז"ל הבי"ד מרן החבי"ב בכנה"ג ח"מ סי' כ"ח אות קל"ט ארי עלה ונסתפק דנוטל שכר יותר מדאי כדי להעיד אם עדותו בטילה מדאו' או"ל ע"ש ובנ"ד דודאי השכר שלקחו העדים חשיב ודאי יותר מדאי. עוד זאת דכבר הקדמנו דלדעת רובא דרבוותא ז"ל בנ"ד אין כאן איסור תו' מכח ההסכמה כנז' משם רבני עי"ק ירושת"ו והסכים על ידם הרב המחבר ראש"ל כמהרד"ח ז"ל שם כיעו"ש. וכיון שאין כאן אלא איסור דרבנן אתי דרבנן ומבטל איסור דרבנן:

והגאון בעל פתחי תשו' ז"ל סי' ל"ד אות כ"ח כתב משם מהריב"ל ז"ל דכ"ג ע"ב מסתפק בפיסול העדים שנטלו שכר להעיד אם הוא מדאו' או מדרבנן וכ' משם הגהות רעק"א ז"ל דדייק מל' הרמ"א ז"ל דלקמן משמע דהוא רק פסול מדרבנן וכו' ע"ש. והרואה יראה דמהריב"ל ז"ל לא נסתפק כ"א בנוטל שכר יותר מדאי ברם היכא דנטל שכר מועט אזיל ומודה דאינו אלא מדרבנן ואין כאן מחלוקת דין מהריב"ל ומור"ם ז"ל די"ל דגם מור"ם ז"ל לא איירי כ"א בנטל שכר מועט וכבר האריכו הפוס' ז"ל בד' מהריב"ל ז"ל ושקו"ט בדבריו כמו שיראה המעיין בס' קול ן' לוי סי' ה' ובס' בתי כהונה ח"ב סי' כ"ו ובשאר פוס' ז"ל לא ע"ט האסף פה:

והגם דהרשב"א ז"ל בתשו' ח"ג סי' הביאה מרן ב"י ז"ל בח"מ סי' כ"ח העלה דכל שאינו מחויב להעיד מן הדין ונטל שכר להעיד כשר לעדות וכו' יע"ש מ"מ לא אמרה למילתיה הרשב"א ז"ל כ"א בעדים שנטלו שכר הליכה כדי לילך ולראות הענין להעיד בהם כל כה"ג דנ"ד שכפו"ד העדות הא' הנז' בקב"ע הא' ההוא אמר שהיה מטייל שם לרעות בגנים מאליו ופגע בהבחור הנז' וביקש ממנו שיהיה עד בדבר ולקח שכרו כנז' בקב"ע שלו א"כ אין כאן שכר הליכה. וכשראה הקידושין בעיניו לא הי"ל ליטול שכר כדי להעיד כשאירע זה המעשה בפניו ובודאי זה נכלל בכלל הנוטל שכר להעיד עדותו בטלה. ובפרט העד הב' שהעיד שאחר שראה הקי' תבע ונטל שכר אחר שכבר חל חיוב עליו דאם לא יגיד וכו'. הא ודאי דבר פשוט דהוי בכלל הנוטל שכר להעיד עד"ב. והגם דאינו אלא מדרבנן הנה כבר כתבנו שגם נערה זו דנ"ד לית בה איסור תורה מכח ההסכמה העשויה בעירנו יע"א לדעת רובא דרבוותא ולית בה כ"א איסור דרבנן כמ"ש רבני וגאוני עיה"ק ירושת"ו וא"כ אתי דרבנן ומפיק דרבנן ועוד דאפי' לדעת קצת רובא דרבוותא דס"ל דאכתי לא נפקא מאיסור תורה מ"מ יש לסמוך ולצרף ס' הרי"ף והעיטור ושאר גאונים ז"ל דס"ל דגם המקדש בפיסולי עדות דרבנן בטלה עדותם לגמרי. ומהרשד"ם ושאר גדולי הפוס' ז"ל הבי"ד הכנה"ג באה"ע סי' מ"ב הגב"י אות ק"ל שעשו בנ"ד ס"ס להקל לגמרי עפ"י פלוגתא דרבוותא הנז' בדין קרובי האם אי פסולים מד"ת או מד"ס ואת"ל מדרבנן שמא הלכה כהרי"ף ודעי' הנז' יעש"ב ולא היה להם ספק אחר בהפקעת הקי' מכח ההסכמה כדאיכא בנ"ד ולא שום ס' אחר ועכ"ז הסכימו להקל לגמרי בס"ס הנז' בצירוף ס' הרי"ף ודעי' כנז"ל ומוכח מנייהו נמי דגם עד הפסול מדבריהם פוסל נמי עד הב' הכשר שנצטרף עמו וכמובן. ועם דס' הרי"ף ודעי' הנז' הם מיעוט נגד רוב דרוב ככל הפוס' פליגי ע"ד הרי"ף ז"ל וסברי מרנן דהמקדש בפיסולי עדות מדרבנן צריכה גט כיון דמדאוריית' הם כשרים לעדות. וא"כ כיון דהוי ס' הרי"ף הנז' מיעוט נגד רוב לא חשיב ס"ס כיון דאינו שקולי מ"מ בנ"ד לא הוצרכנו לס' הרי"ף ז"ל ודעי' הנז' כ"א לס' מיעוט הפוס' דס"ל דאכתי ל"ן מאיסור תו' גם מכח ההסכמה כנז' א"כ הו"ל בנ"ד מיעוט נגד מיעוט וא"ש האי ס"ס כמהרשד"ם גם בנ"ד וכמובן:

ולפי"ז י"ל דהגם דנימא דעדות עד הא' לא בטלה מחמת שנטל שכר קודם שהעיד משא"כ האמת לענ"ד כנז"ל מ"מ כיון שנצטרפה עם העדות הב' נפסל גם הוא ונתבטלה גם עדותו כנז"ל והגם דנימא דעדותו קיימת מ"מ אין כאן אלא עד אחד דהו"ל מקדש בע"א דאין חוששין לקי' שלו היכא דאיכא ספיקי אחריני בהדיה כמ"ש אני עני במ"א בארוכה כהסכמת כל הפוס' ז"ל: וכ"כ הגאון הרב שער אשר ז"ל בתשו' אה"ע סי' ל"א דצ"ד סע"ד דנפסל עד הכשר כשנצטרף עם העד הב' הפסול וז"ל שם. והגם דלסברת היש מורים שהביא הרב כנה"ג ז"ל בח"מ סי' ל"ו הגהט"ו סק"א שלמדו מד' התוס' שאעפ"י שנמצא אחד מהם קרוב או פסול לא אמרינן דנתבטלה כל העדות אלא דלא ליהוי כב' עדים אבל לע"א מיהא מהני ואכתי יש לחוש לס' הסמ"ג שחושש במקדש בע"א להצריכה גט מ"מ כבר הסכימו כל רבני האח' ז"ל דאין לחוש לס' זו כלל ובהוזמנו שניהם לעדות ונמצא אחד מהן קרוב ופסול אין כאן קי' כלל וכמו שכ"כ בתשו' אביר יעקב אה"ע סי' כ"ד דקמ"ג שאסף וקבץ כל הצורך בזה כיעו"ש:

וגם למ"ש להרב מש"ל בפ"ה מה"ע שהביא תשו' הריב"ש סי' קס"ח וקצ"ה דס"ל דבנמצא אחד פסול בנגיעת דבר לא אמרינן דנתבטלה כל העדות והגם דהרא"ש בתשו' סי' י"ג כלל ג' והבעה"ת שנ"א ח"ד סי' ח' פליגי עליה דהריב"ש וס"ל דנתבטלה כל העדות מ"מ כ' הרב דרשום בזכרונו דרוב הפוס' ס"ל כהריב"ש וסו"ד הניחו בצ"ע יע"ש מ"מ כיון דמידי ס' ל"ן הרי אית לן ס"ס בענין זה מצד פסלות זה העד לבד ס' אי נתבטלה כל העדות כדעת הרא"ש ובעה"ת ואת"ל כדעת הריב"ש דבפסלות זה דנוגע בדבר לא נתבטלה כל העדות ואכתי לא פלטינן ממקדש בע"א דילמא קי"ל במקדש בע"א דאין חוששין כלל לקידושיו כמו שפשטה ההוראה מכל האחרונים בזה וכמו שכ"כ בתשו' הרב אביר יעקב ז"ל שם שאסף וקבץ גם בזה יעש"ב עכ"ל ז"ל ע"ש. ודון מינה ואו"ב וכמובן. ומ"ג דנוטל שכר להעיד דעדותו בטלה כנז"ל אינו משום לתא דנגיעת דבר הוא דבטלה עדותו אלא משום גזירת הכתוב הוא דבטלה עדותו דהו"ל ממש כדין נמצא אחד מהן קרוב או פסול דבטלה כל העדות כס' הפוס' ז"ל. ובפרט שכבר כתבנו שגם העד הא' חשיב שפיר כנוטל שכר להעיד דעדותו בטלה כיון שאין כאן שכר הליכה דשם נמצא וכאן היה כנז"ל ופשוט:

עוד איכא תרי ספיקי אחריני בנ"ד והם גדולים ועצומים מאד. חדא מצד חומר של ההסכמה אי פקעי הקי' לגמרי או"ל. ועוד שנית מצד פסלות העדים אם נפסלים העדים מכח שמעלו בחרם ההסכמה גם לאותו עדות או"ד מכאן ולהבא הם נפסלים כמו שהארכתי בעניותי בסה"ק פנ"י ח"א וח"ב וח"ה יעש"ב. וכ"כ הגאון שער אשר ז"ל שם סי' ל"א דצ"ה ע"א וז"ל. תו איכא ריעותי אחריני אימתני ותקיפא בהנך תרי סהדי אפי' שהיו שניהם כשרים גמורים מ"ט שהוזמנו לכך לקדש אשה שלא בפני יו"ד ובזה נפסלו לעדות מצד חומר ההסכמה הידועה שהובאה במהרשד"ם אה"ע סי' כ"א ובשאר מ"ת וכו' וסו"ד ספיקא הוי אם נפסלו העדים באותה שעה והקי' בטלים או"ל יע"ש. וגם מצד המקדש עצמו איכא ריעותי אחריתי דכיון שעבר על החרם מההסכמה הופקעו הקידושין לגמרי כמ"ש מהר"י בי רב ז"ל דודאי כשתקנו החכמים התקנה לא היתה כונתם אלא לאפקועי הקי' דאל"כ מה הועילו בתקנתם והרבה מרבני האח' ז"ל נמשכו אחריהם ותפסו אותו לס' אחר וכו' באופן דמצד ההסכמה יש לנו תרי ספיקי גמורים לעשות ס"ס ולבטל הקי' כ"ש בהצטרף שאר הספקות וכו' עכ"ל יעש"ב:

ואם כה אמר וכתב איש רבי' הגאון הנז"ל שהם ריעותי אחריני אימתני ותקיפא על אותה ההסכמה שנעשית בעוב"י שאלוניקי יע"א שאינה כ"כ ככל תוקף וחוזק כהסכמת דנ"ד הנעשית בעוב"י דמשק יע"א אשר רבני וגאוני עיה"ק ת"ו ז"ל צללו במים אדירים ואסמכוה רבנן שהיא מוסכמת לרוב הפוס' עד שכתבו שיצאה מאיסור תו' לרובא דרבוותא כנז"ל א"כ ודאי הגמור שהם תרי ספיקי רברבי וב ס' הא' הנז' הו"ל תלתא ספיקי ורוב האח' ס"ל דבתלתא ס' לכ"ע מהניא לפוטרה בלא גט כמ"ש הגאון שע"א ז"ל סוס"י כ"ט והרב משכה"ר ז"ל בכמה דוכתי וכמ"ש בעניותי בזה בסה"ק פנ"י ח"ב וח"ה בארוכה יע"ש ואין צורך לכפול הדברים ומשם באר"ה:

איברא לכאורה נראה דבנ"ד לא שייכי הני תרי ספיקי הבאים מכח ההסכמה הנז"ל שהם ספק הפקעת הקי' מכח ההסכמה וספק פסלות העדים לעדות זו ג"כ כיון שהמקדש הנז' הוא מעיר אחרת בירות יע"א ולא שייך לכרגא דמלכא בהדה עיר דמשק יע"א כידוע כיון שכן כבר כ' הרשב"ץ והמבי"ט ז"ל בח"א סי' כ"ו דכל שהוא מעיר אחרת שאין בו הסכמה לא חל עליו הסכמה של עיר אחרת כיון דל"ש בכרגא בהדייהו יע"ש וכבר הבאתי דבריהם ז"ל בסה"ק פנ"י ח"ב סי' יו"ד יע"ש. וא"כ אזדו להו הנהו תרי ספיקי דכתיבנא בעניותין לעיל מכח חרם ההסכמה העשויה בעירנו זאת דמשק יע"א בזמן הרב הג' מהרמ"ג ז"ל הנז' וגם לפי"ז חזר הדין להיות בנ"ד דקיימא באיסור תו' המתקדש הנז' וכמובן:

אמנם לענד"ן דאכתי יש לומר דחל חרם ההסכמה על המקדש דנ"ד אף שהוא מעיר אחרת כיון דהוא מעיר קטנה ואנשים בה מעט לגבי עיר דמשק יע"א שהיא עיר גדולה של חכמים וש"ס כידוע א"כ ודאי העיר בירות נגררת אחר ההסכמות ותקנות הנעשות בעיר דמשק יע"א כמ"ש הפוס' ז"ל בהסכמות של חזקות הנעשות בעוב"י שאלוניקי יע"א ובעוב"י קושטא יע"א ובעוב"י אזמיר יע"א שכל עיירות הקרובים להם נגררים אחר תקנות והסכמות העשויות בש' עיירות הגדולות הנז' ועיין בכנה"ג ובמט"ש ח"מ סי' ק"מ שהאריכו בזה משם הפוס' ז"ל יעש"ב וה"ה בנ"ד אמרי' הכי דעיר בירות נגררת מסתמא בתר תקנות והסכמות הנעשות בעירנו זאת דמשק יע"א וכנז"ל ואת"ל דכיון דעיר בירות רחוקה מעיר דמשק יע"א מהלך ג' ימים א"כ אינה נגררת אחר דמשק יע"א והסכמותיהם. ועיין בתשו' החס"ל אלקלעי ז"ל ח"מ סי' ל"ז מ"ש בזה יעש"ב. מ"מ אכתי מטע"א י"ל דחל על המקדש דנ"ד חרם של ההסכמה של דמשק יע"א אף שהוא מארץ רחוקה משום דקי"ל נותנים עליו חומרי מקום שהלך לשם. והגם דכ' המבי"ט ז"ל שם סי' כ"ו הנז' דהוי חומרא דאתי לידי קולא כיעו"ש שאני התם דלא אישתכח בד' הרב המבי"ט ז"ל שום ס' אחר רק ס' ההסכמה לחוד ולזה כ' דהוא חומרא דאתי לידי הקולא משא"כ בנ"ד דאשתכח תלתא או ד' ספיקי ולא באנו לסמוך להקל לפוטרה בלא גט מכח ש' ההסכמה לחוד הא ודאי דבכה"ג גם הרב המבי"ט ז"ל אזיל ומודה דנותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם ולא הויא חומרא דאתי לידי קולא ובכן חזר הדין דחל על המקדש דנ"ד חומר ההסכמה עליו ועל עידיו ונפ"מ מאיסור תו' מכח ההסכמה דדן וכמ"ש רבני וגאוני עיה"ק ירושת"ו ז"ל וכנז"ל והדברים ברורים:

וכדי לצאת י"ח הרב מהרח"ף ז"ל דמצריך ד' ספיקי לפוטרה בלא גט הנה נמצא וצ"ד ס' רביעי והוא דהעד הא' ההוא אמר דאמר לה בעת נתינת כסף הקי' הרי את מקו' לי בטבעת כדמו"י והנה תיבת בטבעת אין לה מקום כלל כיון שלא נתן לה טבעת כ"א מטבע כסף ודל מהכא תיבת בטבעת והו"ל כאלו לא אמ"ל כלום לא בכסף ולא תיבת בזה. גם העד הב' העיד בפי' שלא אמר כ"א הרי את מקו' לי ולא אמר בזה כלל והו"ל פלו' דרבוותא דאיכא מאן דס"ל דאינה מקו' כלל וס' מיהא הוי כאשר הארכתי בעניותין בסה"ק פנ"י ח"ה סי' ט' דפ"א ע"א ומשם באר"ה. א"כ הרי כאן ס' ד' ולכ"ע שריא הנערה הנז' להתנסבה בלא גט ובתוס' נופך אני אביא עוד מש' מהר"ח רומאנו ז"ל בתשו' כי באה בס"ה ישמח לב אה"ע סי' ח' על אותו עד דנ"ד שהעיד שאמ"ל המקדש הרי את מקדשת וגמגם בה הרב הנז' ז"ל טובא וז"ל כי לדברי העד הא' אין כאן קי' כלל יען מילת מקדשת היא פועל יוצא לאחרים ופירושה שהיא תקדש אותו ותתפרש דברים אחרים א"כ ליכא עדות כלל עכ"ל והסכים על ידו הרב המחבר ז"ל שם די"ז ע"ד וז"ל גם לדברי העד הראשון שאמר מקדשת ומלה זו מתפרשת לכמה פי' שונים כמ"ש הרב הפו' נר"ו והגם דאנן סהדי בכונת הבחור המקדש שרצה לקדשה לעצמו ומקדשת שאמר היינו מקודשת אלא שלא ידע להוציא המלה מחמת תמרות דאית ביה מ"מ אין אנו הולכים אחר האומדנא והכוונה דבעינן בקי' פיו ולבו שוין ודב"ז פשוט הוא מאד בס' הפוס' ז"ל ומכללם מהרשד"ם ז"ל סי' י"א שכתב דאעפ"י שלא כיוין אלא לבתו של ר' יוסף מ"מ בנד"ז אין אנו הולכים אחר כוונתו ואמרינן דברים שבלב אינן דברים לכ"ע יעש"ב ודון מנייהו ואו"ב שאמר העד דנ"ד מקדשת וק"ל:

אתאן לעדות העד הג' האחרון הנז"ל במס' עדיות הנז"ל הנה הגם שאין בעדותו ממש לא לרחק ולא לקרב לא לאסור ולא להתיר כיון שבפיו ובשפתיו מילה לאמר שלא ראה ולא שמע כלל מ"מ אהניא לן עדותו לסניף מיהא כיון שהוא מוכחש מהעד הב' הנז' שהעיד שהיו שניהם יחד בכפר גובר וחזרו שניהם כאחד, ונמצאו שם עם המקדש והמתקדשת ואלו העד הג' הלזה העיד בפי' שיצא מביתו לטייל שם ולא היה בגובר כלל ולא גרעא האי הכחשה מדין אם הוכחשו בבדיקות שלדעת מהרימ"ט ודעי' ז"ל עדותם בטלה גם אם הוכחשו הבדיקות וכבר הארכתי בזה אני עני בסה"ק פנ"י ח"א סוס"י יו"ד ומשם באר"ה. ובנ"ד בלי ספק חד מנייהו קא משקר ולא מהניא עדותו כלל: עוד זאת איכא הכחשה אחריתי מזה העד לב' עדים הא' דכיון שהיו כולם שלשתם כאחד עם המקדש והמתקדשת הנז' ושני עדים הא' ראו ושמעו הקי' והוא העיד שלא ראה ולא שמע בודאי דהוי הכחשה גמורה ביניהם כיון שהיו כולם במעמד אחד ואולם לזה י"ל דאין דבריו של אחד במקום שנים שכנגדו ועפ"י ב' עדים יקום דבר אלא דעפ"י ספקות הנז' בהצמדם יחד מתבטלת עדותם לגמרי ואין כאן קי' כלל:

כל זה כתבתי בעניותי לצדד בהיתר הנערה הזאת ולפוטרה בלא גט כלל כדי שלא לפוסלה מן הכהונה ולא לאוסרה על קרובותיו ומפני תיקון העולם כדי שלא יבואו פריצי הדור לנהוג בבנות ישר' המיוחסות ולעשותן כשבויות חרב כנז"ל. וכבר כ' הגאון שער אשר ז"ל בסוס"י כ"ט דכל היכא שיש מקום לפטור הנערה בלא גט עפ"י ספק ספיקא המצריך אותה גט לחומרא עונו ישא וכבר אני עני בסה"ק פנ"י ח"א סי' ט"ז הארכתי שם ובשאר תשו' ואכמ"ל: הנלע"ד כתבתי בהיתר הנערה הזאת בלא גט להלכה ולא למעשה וצו"י י"מ וימ"ן אכי"ר:

פי המדבר אנא זעירא דמן חבריא והוא הצעיר יצחק משה אבואלעפיא ס"ט:

תוכן העניינים

פני יצחק חלק ו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה