פני יצחק חלק א· רבי יצחק אבולעפיה
שלשה סי' אלו נשמטו מסוף אורח חיים · שם ע"י שורה י"ד
תיקו דרבנן לקולא יע"ש והכי ס"ל לה להרמב"ם דכל תיקו באסור דרבנן לקולא כמבואר דעתו בפ"ה מהיו"ט ה"ח וכ"כ ה"ה שם וכמ"ש הרב י"מ סי' תרל"ד והוכיח במישור שכן הוא דעת הר"מ מכמה דוכתיה יע"ש וה"נ ס"ל למרן בש"ע סי' ש"ג סכ"ג ובסי' תקי"ו ס"ב וע"ש בב"י וכיד מלאכי שם שהביא לנו דעת הרא"ם ושאר גאוני' דס"ל דכל תיקו דאיסו' לחו' גם באסור דרבנן כמ"ש בשמם הגמ"י ברפ"ב מס' חו"מ יע"ש וכ"ש הסמ"ג בשמם בלאוין ק"י וכן הוא דעתו יע"ש כי מן הבאר יש להעיר ע"ד הפר"ח וארעא דישראל ומשק ביתי דנקטו בפשיטות דכל בעיא דל"א כש"ס באסור דרבנן לקו' כאילו אין חולק ע"ז כלל והא קמן דעת הרא"ם והסמ"ג ושאר גאונים דס"ל דכל בעיא דל"א בש"ס ועלתה בתיקו גם באסור דרבנן אזלינן לקו' והיכי פשיטה להו אנהו כל בתר אפכא ולא זכרו שרים מכת החולקים הנז' ואולי דס"ל לחלק אבעיא דל"א בש"ס ולא חתים עלה הש"ס תיקו דבהא ליכא מאן דפליג דודאי אזלינן להו לקולא באיסור דרבנן לא כן היכא דקאמר עלה הש"ס תיקו בהא הוא דס"ל להרא"ם ושאר גאונים דאזלינן בה לחו' כמ"ש רש"ל ביש"ש פ"ק דביצה בסי' מ"ג יע"ש שחילק כן לתרץ בעד הבה"ג שפסר הבעיא דפ"ק דיו"ט דיו"ד ע"ב לחומרא וכתב הר"ן שם שכן דעת הרי"ף שהשמיטה וצ"ע למה עכ"ל יע"ש. ועל זה חילק רש"ל החילוק הנז' יע"ש. והרואה יראה דחילוק זה לא נתן ליאמר בד' הרי"ף דמבואר דעת הרי"ף הפ' במה אשה דגם בעיא שעלתה בתיקו בדרבנן לקולא כמ"ש שם להדיא על מתני' דפורפת אשה על האבן וכו' יע"ש וזה הפך ממש מחי' רש"ל הנז' ובלא"ה אתה תחזה להי"מ שם בסי' תרל"ה דשדי כמה נרגי בחי' רש"ל הנז' ובסו"ד כתב א"א להאי מי"ל לא הוו שתקי קמאי מינה יע"ש ועין רואה להסמ"ג בהיו"ט לאוין ע"ו דפסק לקמא בהך בעיא דפ"ק דיו"ט די"ד הנז' שעלתה בתיקו וכתב שם הטעם דספיקא בד"ס להקל יע"ש ובלאוין קפ"ה פסק לחומרא בבעיא דאמר לגוי חסום פרתי ודוש בה יע"ש וכבר תמה עליו המש"ל בפ"ב מהל' שכירות דכיון דס"ל להסמ"ג דלא נפשטה הבעיא היל"ל לקולא כיון דסד"ר הוא יע"ש. וע"ע להרב מחב"ר א"ח סי' תקל"א שרצה לתרץ תמיהת מרן ע"ד הרמב"ם והר"אש דאמאי נקטי לחו' בבעית אבידה והיא אסור דרבנן והוא חשב לתרץ עפמ"ש החי' דרש"ל הנז' שהביאו הרב ק"ן יע"ש שלא ראה הוא דברי רש"ל במקומם ושוב דחה הוא החילוק הנז' וז"ל אפס כי עז דמלבד דהרמב"ם פסק התם לקולא והכא לחו' אעיקרא כלל זה לא יכון דהמצא ימצא כמה בעיות דסלקי בתיקו באסור דרבנן ופסקים הרי"ף והרא"ש לקולא עכ"ל יע"ש וכ"ב עוד ביעיר אוזן מערכת הת' אות ל"ז וע"ש עוד באות ל"ב מ"ש עד הי"מ ומשניהם נעלם מ"ש הסמ"ע בלאוין ק"י דר"ח ור"מ פוסקים להקל יע"ש עכ"פ מבואר להדיא שדעת הרמב"ם ומר"ן דאפי' בעיא דש"ס שעלתה בתיקו באיסור דרבנן נקטי לקולא ומכ"ש בעיא דל"א ולא חתים עלה הש"ס תיקו וכהאי בעיא דידן דעיזא ושיבוטא דב"ק ס"פ הפרה דלא חתים עלה תלמודא תיקו דודאי דאית לן למנקט בה לקולא כיון דהוא איסור דרבנן להרמב"ם ודעימיה וא"כ הא ודאי ק"ט וכו' כצ"ל: