אור ברסלב
פני יצחק חלק א שלשה סי' אלו נשמטו מסוף אורח חיים › שם ע"א שורה כ"ו

פני יצחק חלק א· רבי יצחק אבולעפיה

שלשה סי' אלו נשמטו מסוף אורח חיים · שם ע"א שורה כ"ו

דף לח ע"א שורה כ"ה

וככל האמור ומדובר איברא דמאי דפסקו הרמב"ן ומרן הך בעיא דעיזא ושבוטא לחו' הגם דהוא איסור דרבנן נראה ברור דלק"מ דס"ל להר"מ ומרן דהא דקי"ל סד"ר לקולא היינו דיקא בדיעבד אבל לא לכתחילה כמ"ש מרן גופיה בא"ח סי' פ"ג וכ"כ הלח"מ בפ"ג מהל' ק"ש ה"ב וכ"כ הרא"ם בתוס' על הסמ"ג הלכות מגילה דס' א' בדרבנן וס"ס בד בדאורייתא דשרי אינו אלא בדיעבד ולא לכתחילה יע"ש והגם דהפר"ח שם בא"ח סי' פ"ג וביו"ד סי' ק"י בכללי הס"ס אות ה' תנא הוא ופליג על מרן והרא"ם בזה וס"ל דאין לחלק בין לכתחילה לדעבד דכל דאיכא ס"ס בדאוריתא וס' א' בדרבנן שרינן אפילו לכתחילה והוכיח כן מהרשב"א יעש"ב וכן רבים מהאחרונים חלקו על הרא"ם ומרן בזה עיין בכנה"ג וי"א אה"ע סי' ס"ח שהביאו בזה מחלוקת הפו' יע"ש ועיין בני חיי א"ח סי' תרפ"ט נחפה בכסף יו"ד סי' ר' ר"ל ע"ב משק ביתי אות שנ"ב ארעא דישראל מערכת הס' אות ג' ויו"ד ע"ש ואכמ"ל. עכ"פ נקטינן שכן הוא דעת מרן בדעת הרמב"ם ג"כ כנז"ל וא"כ ניחא השתא שפיר מאי דפסקו הם דאסור להנהיג בעיזא ושיבוטא והיינו לכתחילה הוא דאסור דלשיטתייהו אזלי דהא דסר"ר לקולא היינו דוקא בדיעבד וכמדובר ואנה"ן דלס' הפר"ח ודעמיה דס"ל דאין לחלק בכך כנ"ל גם בהך בעיא דעיזא ושיבוטא ס"ל דשרי להנהיג בהו אפילו לכתחילה אי ס"ל כהר"מ ודעמיה דשני מינים טמאים או טהורים לא אסיר בהנהגה רק מדרבנן כדאשכחן להפר"ח א"ח סי' פ"ג דפליג על הרמב"ם ומרן בההיא בעיא דיש יד לב"ה ומתיר אפילו לכתחילה יע"ש וה"ה הכא נמי דכוותה וכמובן עכ"פ להרמב"ם ומרן דאסרי עיזא ושיבוטא בהנהגה כבר נתבאר דלק"מ דלשטתייהו אזלי וכמדובר וחשבתי דרכי לתרץ בזה גם קו' המגי"ס הנז' על מאי דאסר הרמב"ם למשוך בב' פרדות עד שיבדוק דמצ"ל נמי דהיינו דוקא לכתחילה וה"ה למרן ג"כ נימא הכי דלשיטתיה אזיל כמ"ש בא"ח סי' פ"ג וכנז"ל אכן לפ"ז קשה דא"כ אמאי לא הזכירו הר"מ ומר"ן שם דאסיר להנהיג גם בפרי עם אמו לכתחילה כמ"ש דאסור למשוך בב' פרדות עד שיבדוק ואין לומר דסמך הוא עמ"ש איהו גופיה שם בהל' ח' דשני מינים שהם כלאים בה. בהרבעה אסורים לחרוש וכו' א"כ גם איסור הנהגה בפרי עם אמו נכלל בכלל זה כיון דכבר השמיענו אסור הרכבת פרי עם אמו וכמש"ל דהא ודאי בורכא היא דכל כהאי חידושא הו"ל לאשמועי' בפי' דאפילו פרי עם אמו דלדידיה לא הוי רק סד"ר עכ"ז אסורים לנהוג בהם כאחד לכתחילה ולא הי"ל לסתום כולי האי ובודאי דמ"ש הר"מ בהל"ח דשני מינים שהם כלאים בהרבעה אסיר לחרוש וכו' אין כונתו רק על מה שהוא כלאים בהרבעה כאסור ודאי לא באסור ספק וזה פשוט. ועוד דאפילו נימא דהרמב"ם סמך עמ"ש בהל"ח וכנז"ל מה נענה בעד מרן בש"ע יו"ד סי' דצ"ז שלא כתב הכלל הנז' כלל ועכ"ז אסר למשוך בב' פרדות בלי בדיקה והשמיט איסור הנהגה בפרי עם אמו ובודאי דבכונה מכונת השמיטו האי דינא משום דס"ל דשרי להנהיג בפרי עם אמו גם לכתחילה וכדבעינן למימר בס"ד והנה אמת דמצ"ל דמה שאסרו הרמב"ם ומרן למשוך בב' פרדות בלי בדיקה דה"ד לכתחילה ולשטתייהו אזלי וכמ"ש מרן בא"ח סי' פ"ג וכמש"ל והיינו טעמא כמ"ש האח' דהגם דבס"פ שרינן אסור תורה אפ אפילו היכא דאפשר לברורי וכמ"ש הפר"ח יו"ד סי' ק"י בכללי הס"ס אות ב' יעש"ב. מ"מ היכא דיכול לברר בנקל בלי טורח ובלי שום הפסד ממון כלל לא שרינן לכתחילה בס"ס בלי שיברר כיון שבקל יוכל להתברר כמ"ש האח' עיין בס' קהל יאודה בביאורו לש"ע יו"ד סי' ק"י ובשאר אחרונים וגם בס' א'. דרבנן דאזלינן ביה לקולא כתב המש"ל בפ"ד מהל' בכורות דהיכא דיכול להתברר הס' לא חשיב ספק יעו"ש ודבר ה' בפיהו אמת שכ"כ התו' בעירובין ד"ה ע"ב בר"ה וספק דבריהם יע"ש והגם שהרב שער המלך בפיו"ד מהל' מקואות כלל ג' קרא ערער ע"ד המש"ל הנז' וכתב דחיפש ולא מצא דין זה בראשונים והאריך להוכיח הפך המש"ל יעש"ב הנה מלבד דאשתמיט מניה דמר התוס' הנז' וכ"כ הרשב"ץ ח"א סי' קס"ח עי"ש עוד בה אני תמיה עליו טובא דבפ"ק דפסחים גבי משכיר בית לחבירו ביום י"ד מוכח דאם אפשר בתקנה ע"י שלה לא סמכינן אחזקה אפילו באסור דרבנן וכ"כ הר"ן שם ובתשו' סי' ס"ו יע"ש ועיין מהרימ"ט סי' ל"ז עה"ש יו"ד סי' כ"ט אות ג' ובסס"י ק"י יע"ש וא"כ ה"נ כיון דאפשר לברר בנקל בלא טרחא אמאי נסמוך אספיקא להקל וכ"כ התוס' והרא"ש בפ"ק דבכורות ר"ט דלא סמכינן אהיתרא דתרי ספיקי אם אפשר בתקנה ולא מפסיד מידי יע"ש וה"ה והוא הטעם בחר ספק דרבנן דידוע הוא דס"ס בדאורייתא וחד ספק בדרבנן דין א' להם ושוו בשיעורייהו וכמ"ש הוא גופיה שם וכ"כ כל האחרונים והוא פשיט ובלתי ספק שגם השעה"מ אזיל ומודה דאם אפשר לברר הספק בנקל בלי טרחא ובלי פסידא כלל ודאי דלא סמכינן אספיקא לחוד להקל וכ"כ הרב פרי מגדים יו"ד סי' ק"י בכללי הס"ס בשפתי דעת יע"ש ולפ"ז ניחא שפיר מאי דאסרי הר"מ ומרן למשוך בשני פרדות בלי בדיקה הגם דאינו אלא סד"ר כיון דבנקל יכיל לברר בלי הפסד ממון ובלי שום טרחא כלל כיון דניכרים הם בסימניהם באזנים וזנב וקול ודאי דלא שרינן ליה לכתחילה למשוך בהם בלא בדיקה אליבא דכ"ע ואי חולק ע"ז כלל והשתא דאתינן להכי מצ"ל דגם ר' אבא גופיה דהוא מארי דהאי דינא ס"ל דטמאה עם טמאה וטהורה עם טהורה לא אסירי בהנהגה רק מדרבנן ועכ"ז אסר להנהיג בב' פרדות בלי בדיקה כיון דבקל יוכל לבודקם ולברר האיסור וכנז"ל ומיהו זה שייך דוקא בב' פרדות דשייך בהו בדיקה ובירור בנקל בלי הפסד ממון ובלי שום טורח כלל וכמדובר בהם בפרי עם אמו דלא שייך בהו בדיקה כלל ואם ירצה למנוע עצמו מהם אית ליה טרחא רבתי דגופא כידוע ודאי דשרינן ליה לנהוג בהם אפילו לכתחילה דכדיעבד דמי כיון דאית ליה טרחא והפסד ממון דכל הדרכים בחזקת סכנה כנודע וע"כ לא החמירו האחרונים מלהקל בס"ס באסור תורה ובחד ספיקא בדרבנן לא דוקא היכא דמצי לברורי האיסור בנקל מאד וכנז"ל ברם כל שיש לו טורח לתקן או הפסד ממון או חשש סכנה אזי שרינן ליה גם לכתחי' דכדעבד דמי וכ"כ הרב בנ"ח א"ח סי' תרפ"ט לישב מה שהקשה הפר"ח ע"ד הרא"ם מתשו' הרשב"א ח"א סי' תצ"ז יע"ש וכ"כ הרב יד מלאכי סי' קל"ב משם הראש' והאח' והוא פשוט ובכן קם דינא דאפילו למאי דאסרי הרמב"ם ומרן למשוך בב' פרדות בלי בדיקה בהם הגם דאינו אלא סד"ר עכ"ז אזלי ומודו דבפרי עם אמו שרי לנהוג בהו גם לכתחי' דכדיעבד דמי וכמדו' ומשום הכי לא הזכירו האי דינא הרמב"ם ומרן לאסור ההנהגה גם בפרי עם אמו כמו שאסרו למשוך בב' פרדות בלי בדיקה דבהאי דינא דאסרי בב' פרדות בלא בדיקה דבהאי דינא דאסרי למדונו להועיל חי' דבתי דאפילו דאינו אלא סד"ר עכ"ז לא אזלינן ביה לקולא להתיר בהם ההנהגה בלא בדיקה כיון דבנקל מאד מצי לברורי לא כן בהיתרא דהנהגת פרי עם אמו אין צורך להם ללמדנו ההיתר דכבר השמיענו כזאת בכמה דוכתי דסד"ר להקל כידוע וכ"ז שכתבנו הוא לרווחא דמלתא ליתובי דעתייהו דכל הפוסקים דשרו ס"ס בדאוריתא וחד ס' בדרבנן אפילו לכתחילה וכי היכי דלא תק"ל מהאי דינא דהר"מ ומרן דאסרי סד"ר לכתחילה הוכרחנו לתרץ בעדם כדבר האמור ומ"מ נפק"ל שפיר כחא דהיתרא בנד"ד לרכוב בעגלות המושכין אותם בפרי עם אמו כמדובר. אמנם פן יאמר האומר דכגו"ד דנ"ד לאו כדיעבד דמי כיון דיכול ללכת עם שיירא בטוחה הגם דאית ליה טרחא דגופא עכ"ז לא שרינן ליה להכניס עצמו בספק איסור דרבנן הגם דספקו להקל וגם דדוחק להעמיד האי דינא דהר"מ ומרן דאסרי למשוך בב' פרדות בלא בדיקה דמיירי לכתחילה דוקא כיון דלא ביארו לנו דמיירי לכתחילה וכמ"ש בהל' ק"ש בההיא בעיא דיש יד לב"ה וכנ"ל וכמה דוכתי הנה כי כן הנלע"ד לומר בישוב הקושיא של הרב מגי"ס הנז' והוא וכו' כמ"ש בפנים:

תוכן העניינים

פני יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה