אור ברסלב
פני חיים שאלות ותשובות פני חיים חלק אה"ע סימן א › ז

פני חיים· רבי פנחס ברבי אברהם אריה

שאלות ותשובות פני חיים חלק אה"ע סימן א · ז

ו

ובזה נפשוט ג"כ ספיקו של המל"מ פ"ד מאישות ה"ז בקטן שקידש על אחר שיגדל וכו' יע"ש. והנה וכל דבריו שם נפלאים המה מאתי ראשית מה שנסתייע מהתרת נדרים לא ידעתי היכן מצא זאת הר"ן בנדרים דף צ' בשם האיכא מאן דאמר לא קאמר רק דבזמן אין ספק שודאי יחול הנדר דהא א"י לחזור דקונמות קדושת הגוף נינהו אבל בתולה במעשה אפשר שלא יעשה ולא יחול הנדר וזה הוא ג"כ כוונת הר"י בשם הר"י שמביא הב"י ביו"ד סי' רכ"ה רק שחולק בזה על הר"ן וסובר דבשאלה אף לזמן אינו מועיל רק בהפרה בזמן מועיל ולא במעשה וזה שמסיים הב"י שם והר"ן חילק בענין אחר וכתבתיו בס"ס רל"ד וכו' יע"ש. והיינו שהר"ן שם נ"כ מחלק בהפרה בין דבר שאינה עשויה לעבור וכו' יע"ש ס"ס רל"ד. ולכן לפי מ"ש תליא בזה אם נימא מחמת שיש לו איזה זכות כל דהוא שוב מקרי דשב"ל וכמ"ש א"כ בקטן כיון דעכ"פ לדעת כמה פוסקים בנשא מותרת לעמוד תחתיו וכמ"ש באה"ע סי' מ"ג סע"א בהג"ה ואף דהטור שם סי' א' כתב דהוה כזנות והנה הפרישה שם כתב שהטור מפרש סמוך לפרקן היינו אחר שמלאו לו י"ג שנה וכן כתב שם בהגר"א ס"ק ו' יע"ש והגם שמה שהביא שם ראי' דאל"כ מדוע לא אמר ר"ח ואי הוה נסיבנא בתליסר כו' לא הבנתי דהלא יותר רבותא קאמר דאף בארביסר היה יכול לומר גירא וכו' ואדרבה לפי פי' מאי מקשה הש"ס סנהדרין דף ע"ו על הא דאמר המשיא לבנו קטן כו' מהך דהמשיא סמוך לפרקן וכו' ואם כפי' מאי מקשה הלא סמוך לפרקן גדול הוא וא"ל דמקשה מהא דלא הזכיר שהביא שערות לכן הוא קטן זה ליתא דאף אם לא הביא שערות עכ"פ לא הוה ודאי קטן דשמא ימצא בו סימני סריס כשיגיע לכ' שנה ויהי' איגלי מילתא למפרע שהיה גדול וכמ"ש הטור ח"מ סי' רל"ה סע"ד בשם הרמ"ה והב"י שם גם בשם הריב"ש ועוד דהלא גם בהחיוב בבן י"ח במסכת אבות ג"כ לא הזכירו שהביא שערות אלא ע"כ כמו שהבינו כל המפרשים דסמוך לפרקן היינו קודם שמלא לו שנת הי"ג ואפשר דגם הטור לא נתכוין רק קודם שנכנס לשנת הי"ג דהיינו י"ב שנים אז הוה כזנות אבל שנת הי"ג הוא הנקרא סמוך לפרק וכרש"י סנהדרין ע"ו דבשנה אחת אין לחוש לזנות ולכן טוב שיהי' בשנת הארביסר נשוי וכמ"ש ר"ח ומפני שחשו שמא יחמיץ שנת הי"ג ולא יעלה בידו להשיאו ביום מלאת לו י"ג שנה ולכן כיון דבכל השנת י"ג אין חשש זנות ודאי יותר טוב להקדים הנשואין כדי שכשיגיע שנת הארביסר לא יעבור עליו יום בלי אשה או אפשר לפרש דברי רש"י דהוא מפרש האי סמוך לפרקן היינו ביום שנשלם שנת הי"ג כי הפרק הוא היום שנעשה בו גדול וסמוך לפרק הוא עונה אחת קודם וכדאמר רבא שם ביבמות דף ס"ב סמיך להך דסמוך לפרקן גבי סמוך לווסת יע"ש ולכן כתב רש"י יבמות דף ל"ד רק בקידשה שיחולו הקידושין למחרת כו' יע"ש והיינו שקידשה בהעונה הסמוכה לגדלות שנעשו בני עונשין וסובר רש"י דילפינן מהקרא דוהזרתם דגבי סמוך לווסתה דהעונה הסמיכה היא כאותה העונה גופה ושפיר חלין הקידושין מה"ת אבל אם קידשה קודם העונה הסמוכה אין חלין הקידושין אף על אחר שיגדל משום דהוה כדשלב"ל והא דכתב רש"י סנהדרין הנ"ל דמשום שנה או חצי שנה לא תזנה עליו יע"ש והלא לפמ"ש לא היה צריך רש"י לומר רק דמשום עונה אחת לא תזנה עליו אכן אפשר דאף אם נפרש כמ"ש דרש"י סובר דרק בהעונה הסמוכה לגדלות חלין הקידושין מה"ת מ"מ מה דדריש שם הש"ס הקרא דוידעת כי שלום אהלך על המשיא סמוך לפרק ודאי אין סברא לומר דנתכוין הש"ס שישיאו אשה בהעונה הסמוכה לפרק דזה הוא, מילתא דלא שכיחא שלכל אדם יזדמן לו להשיא בנו סמוך לפרקו עונה אחת ולכן מפרש רש"י דכיון דחזינן שהקפידה תורה שלא להשיא לבנו קטן כי הוא ספות הרוה את הצמאה ואפשר שתזנה עליו וכמו שפי' רש"י שם לכן כל שהוא זמן קצר לגדלותו שאין לחוש שתזנה עליו מותר להשיאו ואדרבה כשיגיע העונה הסמוכה לפרקו ויהי' לו אשה אז נקרא על אביו המקרא וידעת כי שלום אהלך וכו' דהרי כשמגיע לפרקו נעשה מחויב בכל המצות וממילא מחויב גם במצות פו"ר ושבת ולכן כתב רש"י קושטא דמלתא דמשום שנה או חצי שנה לא תזנה עליו והא דכתב רש"י חצי שנה הגם דאם משום שנה אמרת דלא תזנה עליו חצי שנה מבעיא אפשר דרש"י נסתפק קצת ולא היה לו ראי' כי אם מן הסברא ולכן כתב דעכ"פ חצי שנה ונ"מ אם מזדמן לו להשיאו אשה הגונה אשר יש לחוש שמא יקדמנו אחר אז כדאי להשיאו אף שנה קודם שיגיע לפרקו ואם לא רק חצי שנה ואפשר לרש"י לפמ"ש אה"נ אם השיאו אביו אשה קודם העונה הסמוכה לפרקו הקידושין לא הוין קידושין וכשיגיע העונה הסמוכה לפרקו צריך הקטן לקדשה אז על אחר שיגדל כדי כשיגיע להפרק תיכף יהי' לו אשה ויקיים מצות שבת.

תוכן העניינים

פני חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה