פני חיים· רבי פנחס ברבי אברהם אריה
שאלות ותשובות פני חיים חלק אה"ע סימן א · ג
וגדולה מזה י"ל דכאן בנ"ד גם המהרי"ט יודה דהא קאמר ביבמות דף נ"ב ע"ב דהאומר כתוב גט לאשה בעלמא לכשיכנסנה יגרשנה אינו מועיל יע"ש וכמבואר באה"ע סי' קל"ב סעי"ב ומטעם הואיל דאין בידו לגרשה בעת כתיבת הגט ואין לחלק ולומר דשאני הכא בנ"ד דעכ"פ אגידא בי' דהא התם קא מבעי' לי' לרב"ח ביבמתו אף דאגידא בי' ומ"מ נשאר בתיקו והגם דלכאורה מאד קשה איך נשאר בתיקו הלא בקידושין דף ס"ב מבואר דר"י פשט לי' לר"א דלכשיתלשו דבריו קיימין וכן באומר לאשתו הא"מ לאחר שאגרשך קאמר התם דא"מ מפני שאין בידו לקדשה בע"כ אחר הגירושין יע"ש. אבל אם היה בידו גם לקדשה אח"כ בע"כ שפיר היתה מתקדשת וטעם הסברא י"ל דהוא משום דאמרינן הואיל אי בעי מגרשה תחלה ואח"כ מקדשה משא"כ אם אין בידו רק לגרשה ע"כ ולא לקדשה אח"כ בע"כ שוב לא שייך לומר דאי בעי מגרשה תחלה דהלא ירא שמא לא תתרצה אחר הגירושין להתקדש שנית עכ"פ ביבמה ודאי קשה דהלא שם הכל בידו לעשות בע"כ היינו היבום ואח"כ הגירושין ודומה לתרומת פירות מחוברין על לכשיתלשו ונ"ל דזה דחקו להרמב"ם פ"ג מגירושין ליתן טעם לזה דבאשה דעלמא אינו גט כו' ונמצא שנכתב שלא לשם גירושין כו'. יע"ש:
והנה לכאורה היה יותר טוב ליתן טעם משום דכתיב וכתב ונתן שאינו מחוסר שום מעשה בין הכתיבה להנתינה וכמ"ש הרמב"ם שם פ"א ה"ו יע"ש. וכאן הוא מחוסר בין הכתיבה להנתינה המעשה שתהיה בת גירושין דהיינו באשה דעלמא הכניסה וביבמה היבום. אכן אפשר דהסמיכות של וכתב ונתן קאי רק על הספר כריתות שלא יהיה מחוסר מעשה ולכן הוצרך הרמב"ם להטעם דאם בשעת כתיבת הגט אינה בת גירושין הוה כתיבת הגט שלא לשם גירושין. וביבמה הספק הוא אם עי"ז שבידו ליבמה ולגרשה שפיר נקראת בת גירושין והוה נכתב לשם גירושין או דילמא כיון שעדיין לא יבם אותה בעת כתיבת הגט אינה נקראת בת גירושין והוה נכתב שלא לשם גירושין. והנה לסברת הרמב"ם ודאי דאף למ"ד אדם מקנה וקונה דשלב"ל אפ"ה כאן בגט לא מהני דהרי בקידושין שם לר"י אם היה בידו לגרשה ואח"כ לקדשה שנית קאמר התם דהיתה מתקדשת אף למ"ד אין אדם מקנה וקונה דשלב"ל ואפ"ה ביבמה פסק דספק מגורשת היא דשמא זה הוה נכתב שלא לשם גירושין וא"כ זה הטעם שייך אף למ"ד אדם מקנה וקונה דשלב"ל אכן התוס' שם ביבמות ד"ה ולאישה וכו', וכן הרא"ש שם מיאנו בסברת הרמב"ם והוכיחו דלמ"ד אדם מקנה וקונה דשלב"ל גם באשה דעלמא מהני ופירשו דהא דאבעי' לי' ביבמה הוא משום שלא כתב הגט בעצמו רק הסופר שליחו ולכן משום דאיהו לא מצי עביד השתא דהא אף לר"י בקידושין בעי' שיאמר לכשיתלשו ולכן לא מצי משוי שליח ולהתוס' גם בדינו של ר"י אם מפריש תרומה ממחובר ע"י שליח לא מהני אם אם אומר לכשיתלשו ודלא כהמל"מ בפ"ט מאישות ה"ו בד"ה וראיתי לרבינו וכו' שכתב שם דכל מה שהוא מצי עביד כעת על לאחר זמן אף דלא מצי עביד השתא יכול לעשות גם ע"י שליח על לאחר זמן יע"ש שכתב שאין צורך לראי'. והרי לך שהתוס' סוברים להיפוך ולא אוכל להבין דעת המל"מ והלא הוא גופי' מביא שם דברי התוס' נזיר שהוכיחו מהאבעי' של יבמה דאף שהוא בידו מ"מ שליח לא מצי משוי כו' וע"י עצמו פשיטא דכל שהוא בידו יכול לעשות על לאחר זמן וכר"י הנ"ל גם מה שמפרש שם המל"מ שהר"ת שהביאו התוס' נזיר שם הוא לתרץ הקושיא שהקשו איך מפרישין חלה ע"י שליח וכו' לא אוכל להלום דבריו כלל דמאי נ"מ אם בידו ללוש עיסה ולהפריש חלה מנה ובה או שבידו ללוש עיסה ולפרוש מנה חלה על זה הקמח ולדעתי בכוונת התוס' שהביאו דברי ר"ת היא עצה טובה כשמוכרח לעשות שליח ללוש אז יקח תחלה עיסה ויפריש בעצמו לא ע"י שליח ואשמעינן הר"ת דשפיר יכול לעשות כן כר"י דקידושין הנ"ל ואה"נ אם היה באפשר לציין מזה העיסה גופי' שילוש השליח איזה שיהיה חלה היה מלמד לעשות כן רק שזה הוא דבר שא"א לכן יען הר"ת לעשות כן כמ"ש התוס' בשמו וזה שסיימו שם התוס' וז"ל ומ"מ בהאי טעמא לחודא לא סגי למימר דמצי למיעבד שליח וכו' יע"ש. והיינו כמ"ש דהאי טעמא דבידו סגי רק למיעבד בעצמו אבל לא ע"י שליח והיינו למ"ד אין אדם מקנה דשלב"ל אבל למ"ד מקנה א"כ יכול לומר מעכשיו ונהי דכאן לא מצרכינן שיאמר מעכשיו וכמ"ש התוס' קידושין דף ס"ג ד"ה כגון וכו' מ"מ כיון דיכול שוב מקרי מצי עביד השתא ולכן משוי שליח ג"כ וא"כ המהרי"ט שתמה על דברי התוס' הללו ע"כ דירד לשיטתו של הרמב"ם וא"כ ודאי מודה בנשתטית דגרע טפי מיבמה דבידו ליבמה בע"כ ואח"כ לגרשה בע"כ ובפרט כשאין לו יותר שום אח דאין שום אדם יוכל לגדור בעדו ואפ"ה הוה ספק אם היא נקראת בת גירושין והוה כנכתב לשם גירושין או שהיא אינה נקראת בת גירושין דשמא לא תתיבמה ולא תהיה בת גירושין והוה כנכתב שלא לשם גירושין ק"ו בנשתטית שאינו בידו כלל לעשותה בת גירושין דהרי אין בידו לרפאותה פשיטא דאף דאגידא בי' אפ"ה כיון דאינה בת גירושין יש לנו לומר דהוה כנכתב הגט שלא לשם גירושין וכמו באשה דעלמא שאינו גט: