פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן
פרק יב · פסוק כא
הפסח. נראה שיש כאן משום חזרה על מצוות ה' תוך כדי הוספות אחדות. ויש לשים לב שבפיסקה זו187 הכתוב מוסר את דברי משה באורח בלתי־ישיר, אף כי הצורה היא צורת דיבור ישיר. כוונתם של פסוקים אלה היא לספר לנו, כי משה ציווה לבני ישראל לשחוט את הפסח. אך מכיוון שהכתוב משתמש רק לעתים רחוקות ביותר בצורת הדיבור הבלתי־ישיר, באים הדברים בצורת הדיבור הישיר. דוגמה מאלפת לתופעה מיוחדת במינה זו היא "אמרי נא אחותי את" (בראשית יב, יג). לשון אחר - אין התורה מוסרת כאן את דברי משה באורח מילולי, אבל היא מוסרת את תוכנם כאשר אותם הדברים שכבר תוארו במפורט בציווי ה', נאמרים כאן בקצרה. "הפסח" הוא אפוא אותו הפסח שבו דובר בציווי ה' למעלה188.
זקני וגו' "עדת ישראל" שבציווי ה' פירושו נציגי העם, וייתכן שזה גם פירושו של "זקני ישראל". אך גם ייתכן ש"זקני ישראל" הוא מונח כולל יותר באשר מתוכם נבחרת נציגות העם - "העדה". נראה אפוא ש"זקני ישראל" שבכאן הם רק זקני העדה; השוה ויקרא ד, טו.
משכו, כמו לכו, השוה שופטים ד, ו; ה, יד; כ, לז.189 מסתבר שבני ישראל החזיקו עדריהם מחוץ לעיר, ועל כן היה צריך ללכת מרחק כדי לקחת שה לפסח.
למשפחתיכם יש להבין במובן הצר של המלה, כמו "בית־אבות" שלמעלה פסוק ג.