פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן
פרק יב · פסוק ט
נא. לפי התרגומים ולפי המכילתא פירושו "חי", וכך גם מבאר ראב"ע הגוזר את המלה מן הערבית "ניי" ואולם לפי הגמרא (פסחים מא ע"א) "נא" בא למעט אכילת הפסח כשהוא חי, ומכאן שאין משמע המלה יכול להיות "חי" אבל צריך לפרשה כדברי רש"י "שאינו צלוי כל צרכו"152.
כי אם־צלי־אש מוסב על "אל־תאכלו" שבראש הפסוק, כלומר אל תאכלוהו כי אם צלי אש. בכך נאסרה אכילת הפסח בכל מצב אחר, כגון חי, מבושל או צלי־קידר153.
ראשו על־כרעיו ועל־קרבו. יש לאכול את הפסח כולו, לרבות הראש והקרביים, כמובן אחר שנוקו כראוי, וכאמור במשנה154 "...מיחוי קרביו... הדחת קרביו". לדעת רבי עקיבא היו תולין כרעיו ובני מעיו חוצה לו155, ומשום כך קראו רבי טרפון "גדי מקולס"156.