אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן

פרק יב · פסוק ו

פסוק ה

למשמרת, מכאן לומדים בגמרא (פסחים צו ע"א) שקרבן פסח טעון ביקור במשך ארבעה ימים, כלומר בארבעת הימים קודם שחיטתו צריך לבודקו שמא נפל בו מום.

ושחטו אתו, ומכאן הכלל הידוע "שלוחו של אדם כמותו"132.

קהל עדת־ישראל, עיין במשנה "הפסח נשחט בג' כיתות" (שם סד ע"א).

בין הערביים. לפי יוסף בן מתתיהו133 היו מקריבים את הפסח מן השעה התשיעית עד השעה האחת־עשרה. לפי המשנה (שם נח ע"א) קרב הפסח מיד אחר התמיד של בין הערביים. תמיד זה "נשחט בשמונה ומחצה וקרב בתשע ומחצה... חל ערב פסח להיות בערב שבת, נשחט בשש ומחצה וקרב בשבע ומחצה, והפסח אחריו". ומכיוון שגם בתמיד נאמר "בין הערביים" 134, ולפי המשנה (שם) יש שמקריבים אותו מאמצע השעה השביעית, הרי שלפי המסורת פירושו של הביטוי "בין הערביים" הוא מסמוך אחר חצות היום עד לערב (ביאת השמש או צאת הכוכבים). כנגד פירוש זה טוען ראב"ע135. "והנה כתוב136 ובהעלות אהרן את־הנרות בין הערביים, ואין ספק כי בשיקוע השמש ידליק את הנרות. וכאשר חיפשנו זאת המלה, מצאנו כי ייקרא רגע בין הערביים - ערב, כי כן כתוב137 בין הערביים תאכלו בשר, ושם כתוב138 בתת ה' לכם בשר בערב לאכול, ובהדלקת הנרות כתוב (כז, כא) יערך אתו אהרן ובניו מערב עד־בקר, וכתיב (עזרא ג, ג) עלות לה' עלות לבקר ולערב', עכ"ל. אך כבר העיר רמב"ן לפסוקנו, כי למלת "ערב" שני משמעים, "כי הלילה נקרא ערב כמו שנאמר (להלן פסוק יח) 'בערב תאכלו מצות' והוא בלילה, שנאמר (פסוק ח) 'ואכלו את־הבשר בלילה הזה צלי־אש ומצות', וכן (בראשית א, ה) 'ויהי ערב ויהי בקר', וייקרא גם כן סוף היום ערב, כמו שאמרו139, 'ויבואו שני המלאכים סדומה בערב ולוט ישב בשער־סדום', וכן140 'ויהי בערב ותעל השלו', ולא בא השלו בלילה, וכן רבים.. ואחר הבקר ייקרא העת צהרים, כמו שנאמר 141 'מהבקר ועד הצהרים', והן שתי השעות החמישית והשישית, והוא מלשון צהר תעשה לתיבה142, כענין זוהר, ויזכיר בהן לשון רבים בעבור שהן שתיים, והנה הם שני צהרים - או מפני שיצהירו כל הצדדים... וכאשר יעברו הצהרים ויסור השמש מזרוח בשני הצדדים, ייקרא ערבים, מפני שיערוב השמש משני הצדדים ההם, והזמן הזה הוא כל עת זרוח השמש ברקיע, אבל בשקיעת החמה, והוא כמו שעה ורביע על דעת רבותינו, אינו זמן השחיטה ואינו נקרא ערבים אבל הוא ערב יום, ואמר 'בין הערבים' כי בין במקום הזה אינו מבדיל, אבל הוא כענין בתוכם, כמו 'בינותינו ביני ובינך"'143, עכ"ל. כלומר בין הערביים פירושו כמו בתוך הערביים, בין תחילת אחר־הצהריים ותחילת שקיעת השמש. לפי רש"י לפסוקנו יש שני מיני "ערב" - "עריבת היום" ו"עריבת הלילה". עריבת היום היא "בתחילת שבע שעות, מכי יינטו צללי ערב, ועריבת הלילה - בתחילת הלילה, והזמן שבין שני אלה הוא 'בין הערביים' 144. לפי דעת הקראים לעומת זאת הרי "בין הערביים" הוא בין השמשות, דהיינו הזמן בין תחילת ביאת השמש ובין סילוקו המוחלט של אורה - ביאת אורה או צאת הכוכבים. והשוה גם ראב"ע ושד"ל ע"א145. את דברי הפסוק "שם תזבח את־הפסח בערב"146 ביארנו במקומם147.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה