פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן
פרק ג · פסוק יט
לא יתן... להלך. השוה בראשית כ, ו; לא, ז.
להלך. במקום "ללכת", כמו במדבר כב, יג־טז.
ולא ביד חזקה. אונקלוס מתרגם "ולא מן קדם דחילה תקיף", כלומר, ולא בשביל שידו חזקה119. לפי רש"י120 הרי פירושו "אם אין אני מראה לו ידי החזקה, כלומר כל עוד שאין אני מודיעו ידי החזקה, לא יתן אתכם להלך"121, ואכן כך נראה. לפי פירוש זה בא כאן "ולא" במקום "בלא", כמו ירמיה יז, יא ואיוב ד, כא122. לפי רמב"ן ואחרים פירושו "לא יתן אתכם להלוך בדיבור ולא ביד חזקה עד שאשלח ידי בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו ביד חזקה וכו' כי כולם באו עליו טרם נותנו אותם להלוך". כלומר, גם לא ביד חזקה. כוונתו לומר, שהנסים הראשונים בלבד לא יניעו אותו לשלחם, ולא ישלחם עד שיכהו ה' "בכל נפלאותיו".