אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן

פרק ג · פסוק יח

פסוק טז

ושמעו לקלך. אף־על־פי שיוצא מן האמור להלן ד, ל, כי רק אחר עשיית האותות האמין העם במשה, אומר ה' למשה כבר כאן "ושמעו לקלך", שכן הוא ית' עומד למסור בידי משה את האותות שעל־פיהם יאמינו לו. אבל ה' ממתין עד שמשה יבקש אותות אלה. ואף ייתכן שהיו שומעים לקול משה גם בלי אותות, ואמנם לא היו ניתנים לו אלמלא ביקשם.

ובאת אתה וזקני ישראל. ואלו להלן ה, א נאמר "ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל־פרעה"114, וראה רש"י שם115. אך נראה שאפשר ליישב קושי זה גם בפשטות. תחילה ציווה ה' שמשה ילך אל פרעה יחד עם הזקנים, וכמובן רק עם אחדים מהם, שישמשו מעין משלחת של זקני־העם, כי בוודאי לא יהיה זה במקום שכל הזקנים כולם ילכו אל המלך; השוה "וסמכו זקני העדה את־ידיהם"116. אלו היתה הולכת משלחת כזו, היה משה מופיע כראשה וכדברה. אך לפי שמשה טען "לא איש דברים אנכי"117, וה' נתן לו את אהרן כדובר, לא היה עוד מקום למשלחת של זקנים, שהרי בתוך שכזאת לא היה משה מופיע אלא כאחד מהם, מבלי שיוכר, שאמנם הוא זה העומד בראשה. על כן היו צריכים משה ואהרן ללכת לבדם, כשמשה מופיע כראש המשלחת, ואהרן. כנביאו־דוברו, וכאלו בא אהרן כתחליף לזקנים. ואמנם מאז נקבע אהרן להיות דוברו של משה, לא מדובר עוד במשלחת זקנים שתלך אל פרעה.

ה'... נקרה וגו'. אל פרעה היו צריכים לדבר בלשון עובדי־אלילים, ולפי שהללו לא הכירו אלא אלוהות לאומית, צריך היה לומר "אלהי העברים", וגם "נקרה עלינו" מלמעלה, כדרך שהופיע מאוחר יותר לנביאים של עובדי־אלילים (במדבר כג, ג, ד, טז).

נקרה עלינו. אונקלוס118 ויונתן בן עוזיאל מתרגמים "אתקרי עלנא", כלומר, נקרא עלינו, ואלו השבעים מתרגמים, "קרא אותנו אליו"; ואולי זה משום שהביטוי "קרה" אינו מקובל לגבי נביאי ישראל. או אולי משום שלהלן (ה, ג) אכן נאמר "נקרא עלינו".

ועתה נלכה. לא נאמר כאן שה' ציווה להקריב קרבנות, ודומה אפוא, שעצם הפגישה עם האלהים גוררת אחריה חובת הקרבת קרבנות.

דרך שלשת ימים. כי הר חורב רחוק ממצרים הרבה יותר ממסע שלושת ימים, ואין כאן אפוא הכוונה להקריב קרבנות דווקא שם.

במדבר. השוה להלן ח, כב־כד.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה