פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן
פרק ב · פסוק כב
גרשם. הולדת אליעזר, הבן השני, אינה מוזכרת כאן. אפשר שנולד מאוחר יותר, אחר שנתגלה לו ה' למשה בסנה, והכתוב לא רצה להפסיק בסיפור מאורע בלתי־חשוב זה, ואלו כאן אין הכתוב מספר על הולדת גרשם אלא כדי להראות, שאף־על־פי שנשא לאשה את בת כהן מדין, לא התאזרח משה בארץ ההיא.
כי גר הייתי וגו'. מוסב אולי גם על הגירות שבמצרים, שכן עקב בריחתו משם חש משה, שרק גר הוא במצרים, אף כי בת־המלך אימצה אותו. אם נבין כך, יתבאר יפה השם 'גרשם', כלומר 'גר שם' (במצרים) וגם המלים "גר הייתי" שבלשון עבר, יקבלו משמעות מדויקת יותר78. עוד יתבאר בזה, מדוע קרא משה לבן הראשון גרשם ורק לבן השני קרא אליעזר, זכר להצלתו מידי פרעה שבה סופר קודם. גזירת השם גרשם מן השורש גר"ש79 תהיה בניגוד לפשוטו של מקרא. וגם השם גרשון (בן לוי)80 בוודאי יש לו משמעות אחרת.