אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן

פרק ב · פסוק יא

פסוק י

ויהי בימים ההם. מכיוון שיש הפרש־זמן ניכר בין המסופר קודם והמסופר מכאן ואילך, יש מקום לפתיחה זו.

ויגדל. פירושו כאן - היה גדול, היה לאיש, והוא בזמן עבר רחוק.

ויגדל משה. משפט־ביניים, וכוונת הפסוק לומר. ויהי בימים ההם - ומשה גדל בינתיים לאיש - והוא יצא וכו'. ובדומה לכך יש לפרש להלן (פסוק כג) "וימת מלך מצרים". לא נאמר כאן אפוא כלל ועיקר שמשה עשה מעשה זה מיד כשגדל, אלא ייתכן וייתכן שבשעת המעשה המסופר כבר היה בן ארבעים שנה65, ואולי אפילו גדול מזה, ואלו בואו למדין ייתכן שהיה מאוחר עוד הרבה יותר, השוה רמב"ן לפסוק כג.

ויצא אל־אחיו. אפשר שרק אז שמע, כי אותם העברים המשועבדים - אחיו הם, כלומר שהיתה זו יציאה מארמון המלך להתבונן בגורל אחיו המשועבדים.

וירא בסבלותם, וירא. 'וירא' הראשון הוא בחינת ראייה של התבוננות, כלומר הוא התבונן בעבודתם הקשה ובלחצם, ועקב התבוננות זו ריחם פי כמה כאשר ראה, שמתעללים במעונים אלה.

מאחיו. העובדה שהמעונה הוא מאחיו, מביאתו להגיב בזריזות, מיד.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה